הסנקציות נגד ישראל מתרחבות: "צריך להדאיג את כל האזרחים"

סנקציות בינלאומיות נגד ישראל מתרחבות וכוללות הגבלות על עסקאות נשק, איסורי יבוא ממוצרים מהתנחלויות וסנקציות על אישים וארגונים. לפי סקירה של המכון למדיניות העם היהודי, 64 מדינות וישויות נקטו צעדים נגד ישראל, מתוכם 94 סנקציות כבר בתוקף. מומחים מזהירים כי צעדים אלו עלולים לגרום לפגיעה כלכלית רחבה יותר, מעבר למטרותיהם המקוריות, ולהרתיע משקיעים זרים. ראש ממשלת ספרד, פדרו סאנצ'ס, הכריז על איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות בלתי חוקיות, ושר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, הודיע על איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים, לצד החמרת הגבלות על עסקאות נשק. מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, ד"ר שוקי פרידמן, הדגיש כי סנקציות אלו צריכות להדאיג את כל אזרחי ישראל, שכן הן עלולות להשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את הסיכון בפעילות בישראל.

הצעדים באירופה נובעים, בין היתר, מהמדיניות הישראלית בשטחים ואי-האכיפה כלפי אלימות מתנחלים, כפי שציינה הממונה על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קאלאס. בנוסף, ישנם איומים לפגוע בהסכם האסוציאציה בין האיחוד לאיחוד האירופי, החוששים מהשלכות על שיתופי פעולה בתחומי המחקר והמענקים.

במקביל, בוושינגטון מזהירים מפני לחץ כלכלי אמריקאי נרחב יותר. מארק דובוביץ', מנכ"ל מכון FDD, הזהיר כי ממשל אמריקאי עתידי עלול להשתמש בלוחמה פיננסית וכלכלית נגד ישראל, תוך ניצול כוחו של הדולר. עליזה בן נון, לשעבר ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ, ציינה כי השיח בארצות הברית בנוגע לסיוע ביטחוני לישראל הופך למרכזי יותר. ראש מערך ההסברה, ציפי חוטובלי, טענה כי הצעדים נועדו להפעיל לחץ מדיני אך אינם אפקטיביים.

ד"ר פרידמן הדגיש את תלותה האסטרטגית של ישראל בעולם, והגדיר את המדינה כ"מדינת אי" התלויה בקשרים בינלאומיים לביטחונה ולקיומה. הוא הזהיר כי ללא הבנה זו, ישראל עלולה לעמוד בפני מצב קשה.