דו"ח: 138 צעדים נגד ישראל ב-63 מדינות, חשש להשלכות כלכליות

דו"ח חדש חושף כי ישראל מתמודדת עם 138 צעדים ומגבלות בתחומי המימון, הסחר, התעשיות הביטחוניות, היחסים הדיפלומטיים והאקדמיה, ב-63 מדינות וגופים שונים ברחבי העולם. הדו"ח, המבוסס על נתונים ממכון "פוליסי העם היהודי" (JPPI), מזהיר כי הצטברות צעדים אלו עלולה להוביל להשלכות כלכליות נרחבות, לפגוע ביכולת הייבוא, הייצוא והייצור של ישראל.

מתוך 138 הצעדים, 110 נמצאים בתוקף כעת, 19 הם היסטוריים, ותשעה נוספים מוצעים או מתוכננים. בנוסף, 17 צעדים מתמקדים בתחום האקדמי. חשוב לציין כי לא מדובר בהכרח באמברגו כולל, אלא במגוון רחב של הגבלות, חלקן מכוונות לאנשים, מוסדות או פעילויות ספציפיות.

מנכ"ל המכון, שוקי פרידמן, הזהיר כי גם צעדים המכוונים לגורמים ספציפיים עלולים להתפשט ולהשפיע על גורמים אחרים, כמו בנקים, חברות ביטוח ומשקיעים, מחשש לסיכונים משפטיים ורגולטוריים. לדבריו, חברות בינלאומיות עלולות לצמצם את קשריהן עם ישראל. התחום הפיננסי מוביל את רשימת הצעדים עם 40 מקרים, ואחריו תחומי הביטחון וההגנה והסחר, כל אחד עם 24 מקרים. כמו כן נרשמו 14 צעדים דיפלומטיים ו-12 משפטיים.

פרידמן הדגיש את תלותה של ישראל בסחר בינלאומי לחומרי גלם, רכיבים וטכנולוגיות, ואת חשיבות השווקים הזרים לתעשיותיה. הוא הזהיר כי הגבלות על ייבוא או על קשרים מסחריים עלולות לפגוע בשרשרת האספקה, ביכולת הייצור והייצוא, ובאחזקת מערכות מורכבות. כמו כן, קיים חשש להשלכות על שירותים בנקאיים ופיננסיים.

במקום הראשון מבחינת מספר הצעדים נמצאת ספרד עם תשעה מקרים, אחריה טורקיה (שבעה) ובריטניה (שישה). המכון מדגיש כי מספר הצעדים אינו משקף בהכרח את חומרתם או את השפעתם. מטרת הדו"ח היא להציג את היקף הצעדים ואת התפלגותם הגיאוגרפית והסקטוריאלית.

סגנית שר החוץ הישראלי לשעבר, שרון הסקל, קראה לשינוי בגישה הישראלית, מתוך תפיסה שהיא הגנתית מדי וחסרה כלים מספקים להרתעת מדינות נוקטות צעדים נגד ישראל. היא הציעה לבחון מחדש את פעילותן של חברות ביטחוניות ישראליות במדינות המטילות מגבלות, ואף להעביר מפעלים למדינות תומכות יותר. הסקל דגלה במדיניות של הדדיות, הטלת השלכות על מדינות הפועלות נגד ישראל, וחיזוק קשרים עם גורמים תומכים בתוך מדינות אלו. היא גם הציעה להשתמש בחקיקה ובהגבלות על חוזים ממשלתיים כאמצעי לחץ על חברות המשתתפות בקמפיינים של חרם.

פרידמן קרא להפוך את הדו"ח לבסיס למדיניות לאומית שתעריך את ההשלכות הפוטנציאליות של הצעדים על הכלכלה הישראלית, ותתכונן להרחבת המגבלות בעתיד.