לפני החקירה: השופט הצביע על החריגות במגעים מול עד המדינה

במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בירושלים, עורך הדין עמית חדד הציג קטעים מחקירתו של עד המדינה ארי הרו מיולי 2016, בהם הוצע לו להיוועץ בעורך דין עוד לפני שענה על שאלה, במסגרת עדות פתוחה ולא חקירה באזהרה. השופט משה בר-עם העיר כי עצם האפשרות להיוועץ בעורך דין במעמד כזה מעידה על "נסיבות חריגות".

חדד ביקש לברר מדוע ניתנה להרו האפשרות להיוועץ בעורך דינו, כאשר החקירה תוכננה כעדות פתוחה ולא כחקירה באזהרה. הוא הפנה לעדות קצין המשטרה כורש ברנור, שלפיה מנדלבליט היה מעורב בקביעת המתווה לחקירת הרו. מנדלבליט השיב כי "יכול להיות" שאושר להרו להיוועץ בעורך דין, אך אינו זוכר פרטים. השופט בר-עם התערב וציין כי הדבר עשוי ללמד על נסיבות חריגות, ומנדלבליט הודה כי הדבר "הגיוני" ו"סביר", אך חזר על כך שאינו זוכר את כל הפרטים.

חדד ניסה לברר אם ההסדר נבע ממגעים מוקדמים לעדות מדינה. מנדלבליט אישר כי זכר פנייה מוקדמת לשי ניצן, אך התקשה לשחזר את לוח הזמנים המדויק ואת היקף מעורבות החוקרים. הוא אישר כי התנהל משא ומתן באמצעות עורך דין בלכר, אך לא ידע למסור פרטים על לוח הזמנים. קטע מחקירת הרו מ-14 ביולי 2016, שהוצג, כלל התייחסות של קצין המשטרה מומי משולם לאפשרות של התייעצות עם עורך דין, ואף רמיזה לנושאים נוספים.

חדד טען כי מדובר בשיח הנוגע לעדות מדינה, שנאמר עוד לפני שהרו החל להשיב לשאלות, וכי קיום המגעים המוקדמים חשוב להבנת חקירת הרו. הוא הוסיף כי ההגנה לא קיבלה את מלוא חומרי המשא ומתן, דבר שפגע ביכולתה לבחון את חוקיות ההליך. התביעה, באמצעות עו"ד גילדין, התנגדה להמשך השאלות וטענה כי אין מקום לדרוש ממנדלבליט להשיב על כל פרט בהתנהלות החוקרים. השופט בר-עם הבהיר כי פעולות החורגות מהאישור שניתן לחקירה הן נושא רלוונטי.

הצגת הקטעים והתגובות חיזקה את טענת ההגנה כי התנהלו מגעים סמויים ומוקדמים לעדות מדינה. הערת השופט בר-עם על הנסיבות החריגות, והעובדה שמנדלבליט זכר רק את הפנייה הכללית לשי ניצן מבלי לזכור פרטים נוספים, משמשות את ההגנה לטעון כי חלק מהשיחות המוקדמות התנהלו ללא שקיפות מלאה וללא העברת מלוא החומרים הרלוונטיים.