הסכם טורקי-לובי מעורר מחאה בישראל, יוון ומצרים

אישור ההסכם הימי בין טורקיה ללוב החריף את המחלוקות בנוגע לגבולות ימיים ומשאבי אנרגיה. מצרים וישראל גינו בחריפות את החלטת הפרלמנט במזרח לוב, והצטרפו למחאות של יוון, קפריסין והאיחוד האירופי. אנקרה טוענת שההסכם נועד להגן על האינטרסים שלה ושל לוב, בעוד המתנגדים מזהירים שהוא פוגע בזכויות מדינות אחרות באזור ומעצים את המחלוקות על גבולות ימיים ומשאבי אנרגיה. המזכר נחתם בנובמבר 2019 בין טורקיה לממשלה ששלטה אז בטריפולי, אך כעת, לאחר שנים של התנגדות, אישר הפרלמנט במזרח לוב את המסמך, שביטל גם החלטות קודמות שדחו הסכמים עם טורקיה. בכך, טורקיה קיבלה תמיכה פוליטית נוספת בתוך לוב בנושא הגבולות הימיים.

מצרים דחתה את ההחלטה בטענה שהמזכר "בטל וחסר תוקף משפטי" וכי אישורו אינו יוצר השלכות משפטיות עבורה. לטענת מצרים, ההסכם מפר את המשפט הימי הבינלאומי ופוגע בריבונותה באזור הכלכלי הבלעדי שלה. קהיר הדגישה כי היא שומרת לעצמה את הזכות להגן על האינטרסים שלה.

ישראל אף היא גינתה את ההחלטה, וטענה כי היא "בלתי קבילה" ופוגעת בזכויותיהם של בעלות ברית קרובות של ישראל באזור. משרד החוץ הישראלי הוסיף כי "אנו רואים שוב את טורקיה פועלת לערער את היציבות במזרח הים התיכון", אך התמקד בהגנה על בעלות ברית ולא טען שההסכם פוגע ישירות במאגרי הגז של ישראל.

במרכז המחלוקת עומדת חלוקת הזכויות הכלכליות בשטחים הימיים בין טורקיה, לוב והאיים היווניים. המזכר מגדיר גבולות של אזורים כלכליים בלעדיים ויבשות ימיות, ומתייחס לזכויות חיפוש והפקה של משאבים, בעיקר גז ונפט. יוון טוענת שהגבולות שנקבעו מתעלמים מזכויותיה הימיות של האיים שלה, וכי החלטת הפרלמנט הלובי אינה יכולה לשנות את הגיאוגרפיה או את נורמות המשפט הבינלאומי. אפיריס הודיעה כי תנקוט צעדים להגנה על זכויותיה.

במקביל, ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס ונשיא קפריסין ניקוס כריסטודולידיס מקיימים פגישה משותפת בירושלים. המחלוקת הובילה להסכמים ימיים מתחרים, כאשר יוון ומצרים חתמו ב-2020 על הסכם משלהן, שאנקרה מתנגדת לו. האיחוד האירופי, דרך יושב ראש המועצה האירופית ויושבת ראש הנציבות האירופית, הביע סולידריות עם יוון וקפריסין וקבע כי המסמך פוגע בזכויות צדדים שלישיים ואינו עולה בקנה אחד עם המשפט הימי הבינלאומי.

הסכסוך עשוי להשפיע גם על פרויקטים של תשתיות אנרגיה, כמו כבל החשמל "Great Sea Interconnector" בין ישראל לאירופה, שפיתוחו מתעכב בין היתר בשל המחלוקת עם טורקיה. שר החוץ הטורקי האקאן פידאן צוטט כאומר כי טורקיה לא תתנגד למחקרים אם תקבל התראה מראש, מה שמצביע על השפעת המחלוקת על פרויקטים אזוריים.