פרלמנט מזרח לוב אישר הסכם ימי עם טורקיה, ישראל עלולה להיפגע

פרלמנט מזרח לוב אישר פה אחד הסכם גבולות ימיים עם טורקיה שנחתם ב-2019, צעד המחזק את מעמדה של אנקרה במחלוקת על זכויות ימיות במזרח הים התיכון ועלול להשפיע על פרויקטים אנרגטיים ישראליים. ההחלטה, שהתקבלה בבנגאזי, שמה קץ להתנגדות ממושכת מצד גורמים הקשורים למפקד הצבאי חליפה הפטר, והבטיחה תמיכה פוליטית להסכם משני צידי הקרע הלובי. יוון דחתה את ההחלטה, בעוד טורקיה הציגה אותה כחיזוק משמעותי של עמדותיה במאבק על זכויות ימיות. ההסכם נועד להסדיר זכויות לחיפוש והפקה של משאבים טבעיים, כולל גז ונפט. יוון מתנגדת לו מכיוון שהגבולות שנקבעו מתעלמים מזכויות ימיות שהיא תובעת בשל איים שבבעלותה, בעיקר כרתים, וכן משטחיה המוצהרים במסגרת הסכם נפרד עם מצרים.

ההסכם בין טורקיה ללוב עלול לסבך את תוכניותיה של ישראל להתחבר לתשתית אנרגיה אירופית דרך קפריסין ויוון. סיכון ספציפי נוגע לפרויקט כבל חשמלי תת-ימי המיועד לחבר את ישראל למערכת האנרגיה האירופית. אנקרה טוענת שחלק מהמסלול עובר בשטח שבסמכותה ודורשת אישור מקדים לבדיקות קרקעית הים. תמיכת הפרלמנט הלובי בהסכם מחזקת את עמדותיה הפוליטיות של טורקיה ועלולה להוביל לדרישות חדשות שיעכבו פרויקטים, יגדילו עלויות ויבריחו משקיעים. הדבר עלול לעכב את יישום תוכניות ישראל לייבוא וייצוא חשמל ולהגביר את תלותה בתמיכה אמריקאית ואירופית. עם זאת, ההסכם אינו מעניק לטורקיה זכות אוטומטית לחסום שיט ישראלי או לפתור מחלוקות ימיות.

ההסכמים המקוריים, שכללו גם שיתוף פעולה צבאי, נחתמו ב-2019 בין ממשלת ההסכמה הלאומית בראשות פאיז אל-סראג' לטורקיה. לאחר שפרלמנט מזרח לוב דחה אותם, הוא כעת ביטל את ההחלטות הקודמות. משרד החוץ של ממשלת האחדות הלאומית בטריפולי בירך על האישור, וכינה אותו אירוע חיובי שיחזק את היחסים ויקדם יציבות אזורית. שני המחנות הפוליטיים בלוב הגיעו להסכמה בנושא, ככל הנראה כתוצאה מהתחממות הדרגתית ביחסים בין אנקרה למחנה הפטר, למרות תמיכה צבאית טורקית בעבר שעצרה את התקדמות כוחות הפטר. ראש מכון "סאדק" הלובי, אנאס אל-גומאתי, כינה את ההחלטה "מהפך מוחלט", וחוקר ציין כי היא עשויה לפתוח פתח להרחבת הנוכחות הצבאית הטורקית במזרח לוב.

יוון טוענת כי אישור ההסכם אינו מקנה לו תוקף משפטי, מפר נורמות משפטיות ימיות ופוגע בזכויות ריבוניות. משרד החוץ הטורקי, לעומת זאת, בירך על ההצבעה וטען כי ההסכם מכבד את זכויות הצדדים ועומד בקנה אחד עם המשפט הבינלאומי. ההסכם גם מתנגש עם הסכם גבולות כלכליים שנחתם בין יוון למצרים ב-2020.

האדמירל הטורקי בדימוס ג'ם גורדניז, מקורב למושג "המולדת הכחולה", תיאר את ההחלטה כ"אחד ההישגים הדיפלומטיים החשובים ביותר של טורקיה בשנים האחרונות". לטענתו, שינוי עמדת מחנה הפטר מהווה תבוסה פוליטית ודיפלומטית קשה ליוון, לגוש האירופי ול"ארה"ב". הוא הוסיף כי ההחלטה עשויה להשפיע על הסכם גבולות עתידי בין טורקיה למצרים, ומחזקת את מעמדה המשפטי והפוליטי של טורקיה מול לוב בנוגע לגבולות מדף היבשה. גורדניז קרא לחזק את ההצלחה הדיפלומטית בנוכחות ימית ממשית, ודרש לחדש מחקרים וקידוחים באזורים שנויים במחלוקת, תוך התייחסות מיוחדת לאזורים 5 ו-6 שעליהם קפריסין הנפיקה רישיונות. הוא רואה בהחלטה בסיס להרחבת פעילות טורקית ימית.