אולם שמחות על גג בית משותף? הסכסוך שהגיע לביהמ"ש
בית המשפט בירושלים אסר על דיירי פנטהאוז להפעיל אולם אירועים על גג בניין משותף, לאחר שקבע כי הגג שייך להם אך אינו מאפשר שימוש מסחרי. השופט נאיל מהנא דחה את טענות התובעים לגבי רכוש משותף, אך קיבל את דרישתם למנוע פעילות מסחרית. התביעה שכנגד של הנתבעים נדחתה, והם חויבו בהוצאות משפט.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית המשפט בירושלים אסר על הפעלת אולם אירועים על גג בניין משותף.
- השופט קבע כי הגג שייך לנתבעים, אך אינו מאפשר שימוש מסחרי.
- התובעים טענו שהגג הוא רכוש משותף, אך השופט דחה זאת.
- הנתבעים הכחישו כוונה להקים אולם שמחות וטענו לשימוש פרטי בלבד.
- התביעה שכנגד של הנתבעים נדחתה במלואה.
- הנתבעים חויבו בהוצאות משפט בסך 20,000 שקל.
בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה בסכסוך בין שכנים על שימוש בגג בניין משותף. השופט נאיל מהנא אסר על בעלי דירות פנטהאוז להפעיל בו אולם אירועים או כל פעילות מסחרית אחרת.
הסכסוך נגע לשתי דירות דופלקס סמוכות בבניין ברחוב שמגר, כאשר הנתבעים רכשו את דירתם ב-2014 והתובעים שנה לאחר מכן. התובעים טענו בפברואר 2023 כי הגג מהווה רכוש משותף, וכי שכניהם מבצעים בו עבודות נרחבות להקמת אולם אירועים בשטח 200 מ"ר, הכולל מטבח, בריכה ושירותים. הם חששו מרעש, לכלוך ופגיעה בפרטיותם, וביקשו לאסור את העבודות ולהרוס תוספות בנייה.
הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי הגג הוצמד לדירתם באופן בלעדי וכי אין לשכניהם בו זכויות. הם הכחישו כוונה להקים אולם שמחות והבהירו שהשימוש המיועד הוא פרטי ומשפחתי בלבד. הם אף הגישו תביעה שכנגד על סך 1.1 מיליון שקל, בטענה שהשכנים פיצלו את דירתם, ביצעו עבודות ללא היתר וניצלו זכויות בנייה שלהם.
השופט מהנא קבע כי הגג אכן שייך לנתבעים ואינו רכוש משותף, בהתבסס על אישורי זכויות מחברת המשכנת ומרשות מקרקעי ישראל, וכן על הודאת התובע עצמו בחקירתו. השופט ציין כי התובע אף הודה בכך בהליך בוררות קודם וקיבל על כך פיצוי כספי, מה שסותר את טענותיו הנוכחיות.
עם זאת, השופט קבע כי הבעלות בגג אינה מקנה שימוש בלתי מוגבל. לכן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הפעלת אולם אירועים או שימוש מסחרי אחר. שימוש פרטי ועבודות בנייה כדין הותרו. בנוסף, הנתבעים חויבו להבטיח גישה מיידית לממ"ק בשעת חירום ולהשיב מערכות אוורור וכיבוי אש למצב תקין.
התביעה שכנגד נדחתה במלואה, שכן לא הוכחה פגיעה המצדיקה הריסת בנייה או ביטול פיצול דירה, והנתבעים לא הוכיחו זכאותם לזכויות בנייה. בשל התוצאה, חויבו הנתבעים לשלם לתובעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 20 אלף שקל.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
