סופית: מפעלי ים המלח ישלמו למקורות מאות מיליוני שקלים

בית המשפט העליון קבע סופית כי מפעלי ים המלח (מי"ה) תשלם לחברת מקורות מאות מיליוני שקלים עבור השימוש במים המלוחים בתהליכי הפקת מוצריה. המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, דחה את בקשת מי"ה לדיון נוסף בפסק דין שניתן בדצמבר האחרון, אשר קבע את החיוב הזה.

על פי הערכות, חובן של מפעלי ים המלח למקורות עשוי להגיע ל-500-400 מיליון שקלים עד תום הזיכיון בשנת 2030. החוב עבור השנים 2018-2019 בלבד עמד על 85 מיליון שקלים.

החיוב נקבע לאחר ששופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז קיבלה בשנה שעברה את עתירות ארגוני הסביבה לובי 99 ואדם טבע ודין. היא קבעה כי דמי הזיכיון שמשלמת מי"ה למדינה אינם כוללים את השימוש במים המלוחים, ועליה לשלם עבורם בנפרד למקורות, בהתאם לרפורמה במשק המים משנת 2017. הרפורמה קובעת כי כל גורם המפיק מים בעצמו, צריך לשלם עבורם למקורות, שהיא בעלת מאגרי המים בישראל.

ברק-ארז הסבירה כי חוק הזיכיון ושטר הזיכיון של מי"ה אינם מסדירים את השימוש במים מלוחים ואינם פוטרים מתשלום עבורם. היא הוסיפה כי הרשויות נמנעו במשך שנים מגביית תשלום עבור מים אלו, אך הדבר נבע ממדיניות כללית ולא מהוראה חוקית, ולכן אין למי"ה זכות קנויה להמשך המצב. השינוי במדיניות נובע מהרפורמה בתעריפי המים.

מפעלי ים המלח טענו כי פסק הדין שינה הלכה מבוססת בנוגע לחיובים על הפקת מים, וכי הדבר עלול לגרום ל"רעידת אדמה" במשק המים. השופט סולברג הודה כי פסק הדין אכן קובע הלכה חדשה בנוגע לפרשנות חוק הזיכיון מול חוק המים, אך קבע כי אין בכך כדי להצדיק דיון נוסף, במיוחד לאור העובדה שרשות המים והיועצת המשפטית לממשלה לא הצטרפו לאזהרות אלו. מפעלי ים המלח חויבו בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.