הפשיעה, ההדרה והקלפי הרחוקה: המאבק על הצבעת הצעירים הערבים

לקראת הבחירות, פעילי חברה ערבית פועלים לעידוד הצבעת צעירים, למרות תחושות ניכור ואכזבה מהמערכת הפוליטית. פעילים מציינים כי המדיניות הממשלתית הנוכחית, הכוללת התעלמות מהחברה הערבית, פשיעה גואה, פסילת מועמדים כמו סאמי אבו שחאדה והתבטאויות פוליטיקאים יהודים, מרחיקה חלק מהצעירים מהקלפיות.

עם זאת, ישנם פעילים כמו סונדוס ענבתאווי מתנועת "עומדים יחד", הסבורים כי הדיכוי דווקא מעורר רצון להצביע ולהשפיע. היא מדגישה את חשיבות ההצבעה ככלי לשינוי וכקיחת אחריות על עתיד החברה הערבית, וקוראת להשקיע בחינוך פוליטי לצעירים.

מנגד, סלימאן אל-עאמור, מנכ"ל שותף בארגון אג"יק, מצביע על אובדן אמון עמוק של כ-250 אלף צעירים ערבים, המצביעים לראשונה או שנייה, במערכות המדינה. הוא טוען כי הפוליטיקאים אינם מציעים מענה מספק לצרכים ולשאיפותיהם, וכי קיימת תחושת הדרה מהאפשרות להשתתף בשלטון, ללא קשר למפלגה שיצביעו לה.

אל-עאמור מוסיף כי קשיים מעשיים, כמו היעדר קלפיות נגישות ותחבורה ציבורית, במיוחד בכפרים הלא מוכרים בנגב, מרחיקים מצביעים, בעיקר נשים. הוא מתנגד לטענה שלא ניתן לשתף מפלגה ערבית בקואליציה בעקבות אירועי 7 באוקטובר, ומדגיש את המחיר ששילמו אזרחים ערבים במלחמה ואת מאמצי השמירה על חיים משותפים.

למרות הביקורת, אל-עאמור מדגיש כי ההצבעה היא הכלי הדמוקרטי היחיד להחלפת ממשלה ולהשפעה על המצב, וכי הקול הערבי שווה לקול היהודי. הוא קורא לצעירים לקחת אחריות ולפעול.