גפני ודרעי שחקו את הכלכלה. עכשיו יש לחרדים אלטרנטיבה

הכותב, איציק קרומבי, מנהל מרכזי תעסוקה וחדשנות לחרדים, מנתח את הקשיים בשילוב חרדים בתעסוקה, בהשכלה גבוהה ובשירות צבאי, למרות השקעות של מאות מיליוני שקלים בתוכניות שונות. הוא מציין כי למרות עלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים בתחילת שנות ה-2000, השיעור מדשדש כעת סביב 53%-55%, וכי רוב הסטודנטים החרדים הם נשים.

קרומבי רואה ב-7 באוקטובר נקודת מפנה, שבה עלתה השאלה האם החרדים הם חלק מהסיפור הישראלי, והאם לצד הזכות לשמור על זהותם, קיימת גם אחריות חברתית. הוא מציין את התגייסות החרדים בהתנדבות בתחילת המלחמה, אך מבקר את ההנהגה הפוליטית של ש"ס ויהדות התורה, שלטענתו ניהלה מאבק על פטורים מגיוס במקום להוביל שינוי שיאפשר לצעירים חרדים שאינם לומדים תורה להשתלב בשירות צבאי.

לדבריו, ההנהגה הפוליטית החרדית החמיצה הזדמנות היסטורית לגיוס חרדים, והתנהלותה משקפת מתח בין הרצון לשמר את מבני הכוח הקיימים לבין הצורך לפתוח אפשרויות חדשות לצעירים. הוא מדגיש כי שילוב מוצלח דורש לא רק הזדמנויות פרטניות, אלא גם לגיטימציה קהילתית והנהגה שתתמוך במסלולי שירות, השכלה ותעסוקה.

קרומבי מציע כי ניתן לשמור על אורח החיים החרדי תוך שילוב במסלולים אלו, וכי החרדיות אינה מחייבת הימנעות מתעסוקה או שירות. הוא מזכיר את המפלגה החדשה של מוטי לייטנר כניסיון לבחון אפשרות לייצוג חרדי שמרני התומך במסלולים אלו, אך מדגיש שהדבר ייבחן במצע ובהתנהלותה. בסופו של דבר, הוא קובע כי מדובר בשאלה כלכלית של הזדמנויות, הכנסות וצמיחה.