אחוז החסימה הוא לא המבחן היחידי של וינטר, הנדל וזליכה

בחירות לכנסת מציבות אתגר כלכלי משמעותי למפלגות חדשות וקטנות, הדורשות גיוס ערבויות של מיליוני שקלים לקמפיין. בניגוד למפלגות ותיקות הנהנות ממימון נדיב, מפלגות חדשות נאלצות להסתמך על הלוואות ומקדמות מהמדינה, המגובות בערבויות. אם מפלגה נכשלת בקלפי, הערבויות עלולות לחולט, מה שעלול להותיר אותה עם חובות כבדים.

האתגר הכלכלי אינו רק אחוז החסימה (3.25%), אלא גם חציית רף ה-1% מהקולות, המזכה במימון של כ-1.83 מיליון שקל. מפלגה שתקבל פחות מכ-50,000 קולות עלולה להישאר עם נטל פיננסי משמעותי. ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסביר כי הרציונל הוא לאפשר למפלגות חדשות להתמודד ללא חשש ממחסום כספי, גם אם אינן בטוחות שיעברו את אחוז החסימה.

יוז הנדל וירון זליכה, המתמודדים יחד, גייסו כל אחד כ-3.5 מיליון שקל בערבויות. עופר וינטר, יו"ר מפלגת "עמך", גייס 8.4 מיליון שקל בערבויות ונטל הלוואות של כ-7 מיליון שקל. מודלים אלו קריטיים ליום שאחרי הבחירות: מפלגה חדשה שאינה זוכה למימון עלולה לאבד את הערבויות, בדומה למפלגת "יחד" של אלי ישי ב-2015. מפלגות ותיקות הפורשות או נכשלות ללא ערבויות עלולות להותיר חובות אבודים למדינה.

מפלגות גדולות יותר כמו "ישר" של גדי איזנקוט, שגייסה מעל 33.2 מיליון שקל בערבויות, ומפלגתו של נפתלי בנט, שגייסה כ-30 מיליון שקל, רואות בערבויות כלי לגיוס כוח אש ראשוני, ולא הימור קיומי. דמויות בכירות במשק, כמו מריוס נכט וקלמן שחם, תומכות בגיוס הערבויות של איזנקוט. מפלגות אלו, הנהנות כבר ממימון מדינה נדיב, משתמשות בערבויות כדי להשוות את מעמדן למפלגות הוותיקות.