לא עיוורון, חשבון קר: למה מפלגות שאין להן סיכוי ממשיכות לרוץ

מפלגות קטנות, גם כאלה שאינן צפויות לעבור את אחוז החסימה, ממשיכות להתמודד בבחירות בישראל מסיבות מגוונות, ביניהן חשיפה ציבורית ובעיקר תמריצים כספיים. קולותיהן של מפלגות אלו, גם אם אינם מתורגמים למנדטים, עשויים להשפיע באופן עקיף על הרכבת הממשלה ועל כיוון המדינה.

ההיסטוריה הפוליטית בישראל מלמדת כיצד מפלגות שלא עברו את אחוז החסימה השפיעו על תוצאות הבחירות. כך, בבחירות 2019, כ-1,400 קולות בלבד מנעו מנפתלי בנט ומפלגתו "הימין החדש" לעבור את אחוז החסימה, מה שהוביל לכישלון ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בהרכבת קואליציה ולמערכת בחירות נוספת. בבחירות 2022, מרצ נותרה מחוץ לכנסת עם פער של אלפי קולות, מה שאפשר לליכוד להרכיב ממשלה. דוגמה מוקדמת יותר היא מפלגת התחיה, שאי-מעברה את אחוז החסימה ב-1992 סללה את הדרך לממשלת רבין והסכמי אוסלו.

כיום, חמש מפלגות בימין ובמרכז, עמך ישראל, המילואימניקים (שחברה למפלגה הכלכלית), כחול לבן, הציבור החרדי ונעם, נמצאות בסקרים מתחת לאחוז החסימה. יחד הן עלולות לבזבז מאות אלפי קולות, אך להשפיע על הרכב הממשלה הבאה.

הסיבה המרכזית להמשך הריצה, מעבר לרצון להשמיע קול או אמונה בסיכוי לעבור, היא הכסף הציבורי. מפלגות ותיקות מקבלות מימון מוקדם מהמדינה, שחלקו מותנה במספר המנדטים שיקבלו. מפלגה שעוברת את אחוז החסימה זוכה למימון נוסף ובונוס של כ-2.6 מיליון שקלים, וכן למימון שוטף לאורך הכנסת. מפלגה שלא עוברת את הרף נדרשת להחזיר את המימון, אלא אם כן היא מגיעה לאחוז אחד מהקולות, אז היא זכאית ליחידת מימון אחת (כ-1.8 מיליון שקלים), מה שמהווה תמריץ לצמצם נזקים.

מפלגות ותיקות, כמו כחול לבן, נהנות מקדימות במימון על פי מספר חברי הכנסת שלהן בכנסת היוצאת, מה שמקנה להן רשת ביטחון כלכלית גם אם אינן צפויות להצליח בבחירות. לעומת זאת, מפלגות חדשות יכולות לקבל מקדמה גבוהה יותר אך רק כנגד ערבויות בנקאיות, שאם לא יעברו את אחוז החסימה, יחולטו. הדבר יוצר יתרון מובנה למפלגות הוותיקות.

מפלגות ותיקות שלא עוברות את אחוז החסימה וצוברות חובות, משאירות חובות אבודים למדינה, שכן אין להן מימון שוטף להחזרתם. מבקר המדינה מצא כי שבע מפלגות לא פעילות הותירו חובות של כ-43.8 מיליון שקלים. דוגמאות לכך הן מפלגת "דרך ארץ" של יועז הנדל (2.7 מיליון שקלים) ומפלגת "ימינה" של נפתלי בנט (כ-9 מיליון שקלים).

הפרדוקס בחוק מימון המפלגות הוא שמפלגה ותיקה שאיבדה את תומכיה יכולה לרוץ על חשבון המדינה ולהשאיר חוב אבוד, בעוד שמפלגה חדשה המנסה לייצג ציבור חדש משלמת מכיס תומכיה. המפלגה "הציבור החרדי" מוצגת כדוגמה למפלגה חדשה שרצה כדי להשמיע קול של ציבור המבקש שינוי, אך הסיכון הוא שהישגיה הדלים יפורשו כמיעוט מבוטל.