מה"צ'חצ'חים" ועד "הערבים נוהרים": 10 רגעים שטלטלו את הבחירות בישראל

מאמר זה בוחן עשרה רגעים מכוננים לכאורה במערכות בחירות בישראל, החל מ-1981 ועד 2022, ומטיל ספק בהשפעתם המכרעת על התוצאות הסופיות. המאמר מציין כי לעיתים קרובות, אירועים אלו, גם אם זכורים היטב, לא שינו את מגמות ההצבעה שהיו קיימות, או שהשפעתם הייתה מוגבלת למחנה פוליטי מסוים.

בשנת 1981, דבריו של דודו טופז על "צ'חצ'חים" והתגובה של מנחם בגין הפכו לסמל של התגייסות פוליטית עדתית, אך הליכוד כבר צמצם פערים בסקרים לפני כן. ב-1996, הסיסמה "פרס יחלק את ירושלים" והקשר לפיגועי טרור היו חלק מקמפיין ממוקד, אך גם כאן, פיגועים קודמים שינו את סדר היום. ב-1999, העימות בין יצחק מרדכי לבנימין נתניהו, בו נאמר "ביבי, תסתכל לי בעיניים", התרחש כשהקואליציה של נתניהו התפוררה, ואהוד ברק ניצח בפער גדול.

בשנת 2009, סיסמת ישראל ביתנו "בלי נאמנות אין אזרחות" נגעה במתח היהודי-ערבי וסייעה למפלגה להגדיל את כוחה, אך התנועה הייתה בעיקר בתוך מחנה הימין. ב-2013, אמירתו של נפתלי בנט בנוגע לסירוב פקודה עוררה סערה תקשורתית, אך הבית היהודי התחזקה בסקרים לטווח הקצר. ב-2015, "נאום הקומץ" של יאיר גרבוז, שכינה את תומכי הימין "מנשקי קמעות", נתפס כ"צ'חצ'חים 2" ופגע, לפי הערכות, בקמפיין המחנה הציוני. באותה שנה, סרטון של בנימין נתניהו הזהיר מפני "מצביעים ערבים נעים בכמויות אדירות", אך בדיעבד, ההשפעה הייתה בעיקר על מעבר מצביעים בתוך גוש הימין.

בשנת 2019, סרטוני "חוסן לישראל" של בני גנץ, שדיברו על "חזרה לתקופת האבן" בעזה, היו כלי למיצוב ולא שינו את התוצאה. ב-2021, התחייבותו של נפתלי בנט בשידור חי שלא יאפשר ליאיר לפיד להיות ראש ממשלה ולא יקים ממשלה עם מנסור עבאס, הפכה לכלי ביקורת לאחר שהקים ממשלה כזו. ב-2022, שליפת האקדח של איתמר בן גביר בשייח' ג'ראח חיזקה את המותג הפוליטי שלו, אך לא שינתה באופן משמעותי את תוצאות הסקרים.

המאמר מסכם כי רגעים אלו, למרות זכירתם הציבורית, לא תמיד הכריעו את הבחירות. המנגנונים החוזרים הם זהות, פחד וגיוס בסיס, והעיתוי קרוב לבחירות מגביר את השפעתם. עם זאת, יש להיזהר מסיפורי בדיעבד, שכן תוצאות מורכבות נובעות מגורמים רבים ולא תמיד מאירוע בודד.