لبنان: مخاوف من فراغ أمني مع اقتراب انسحاب "يونيفيل"

בלבנון מתגברים החששות מפני ואקום ביטחוני אפשרי בדרום המדינה עם סיום כהונת כוח האו"ם הזמני (יוניפי"ל) בסוף 2026. זאת, על רקע המשך התוקפנות והכיבוש הצבאי הישראלי ואי-בהירות לגבי חלופות בינלאומיות. למרות החלטת האיחוד האירופי להקים משלחת לתמיכה בצבא לבנון וכוחות הביטחון הפנימיים, נותרו שאלות פתוחות בנוגע לגוף שיפקח על ההתפתחויות בשטח, יתעד הפרות, ויסייע בתקשורת בין הצדדים לאחר נסיגת כוח האו"ם.

הנשיא הלבנוני, ג'וזף עאון, הזהיר כי "סיום משימת כוח האו"ם ללא מציאת חלופה בינלאומית עלול להוביל לוואקום ביטחוני בדרום", בעוד ראש הממשלה, נאוואף סלאם, הדגיש את הצורך של לבנון בנוכחות בינלאומית שתמלא תפקידים אלו. באוגוסט 2025, החליט מועצת הביטחון של האו"ם להאריך את כהונת יוניפי"ל בפעם האחרונה עד 31 בדצמבר 2026, ולאחר מכן יחל תהליך נסיגה הדרגתי ובטוח במהלך 2027. יוניפי"ל מוצב בדרום לבנון מאז 1978, ותפקידו הורחב לאחר מלחמת 2006 לכלול פיקוח על הפסקת אש, סיוע לצבא הלבנוני, דיווח על הפרות ותיאום בין לבנון לישראל.

חבר הפרלמנט הלבנוני, עבד א-רחמן אל-בזרי, ציין כי לבנון, ובמיוחד הדרום, ניצבים בפני צומת דרכים קריטי ומסוכן עם התקרבות סיום כהונת יוניפי"ל. לדבריו, קיימת "רצון אמריקאי חזק, ואולי אף וטו אמריקאי, על כל הארכה נוספת ליוניפי"ל", למרות ניסיונות של מדינות אירופאיות, ערביות ואזוריות למצוא נוסחה להמשך משימתה. אל-בזרי הוסיף כי החלופות המוצעות כוללות הקמת כוח בינלאומי בהסכמה עם לבנון, אך האתגר המרכזי הוא הגדרת משימותיו, כללי העימות, והיחסים עם הצבא והמדינה הלבנוניים ועם ישראל. הוא הדגיש כי הסידורים העתידיים דורשים רצון בינלאומי, המיוצג על ידי מועצת הביטחון וגופים אחרים, לצד הרצון הלבנוני. אל-בזרי הצביע על היעדר בהירות בנוגע לסידורים אלו, לאור התעקשות ארה"ב וישראל על מסגרת משולשת לתקשורת ישירה ועקיפה בין לבנון לישראל, בחסות אמריקאית. לדבריו, מסלול זה לא הניב עד כה תוצאות בנושאים רבים, ובראשם שכנוע ישראל לסגת מאזורים נוספים בדרום, מה שיאפשר הרחבת הסידורים המוצעים בשטח.

מאז 2 במרץ, ישראל מנהלת מתקפות על לבנון שגרמו למותם של למעלה מ-4,300 בני אדם, פציעתם של 12,400, ועקירתם של למעלה ממיליון איש, לפי הרשויות הלבנוניות. ב-26 ביוני, ביירות וירושלים חתמו על "נוסחת מסגרת" בחסות אמריקאית, הקובעת נסיגה ישראלית הדרגתית מהשטח הלבנוני, פריסת צבא לבנון, ופירוק נשקו של חיזבאללה. למרות ההסכם, ישראל ממשיכה במתקפותיה בדרום לבנון, וכובשת אזורים שם, חלקם מזה עשרות שנים ואחרים שנתפסו במהלך מלחמות ומבצעים צבאיים אחרונים.

אל-בזרי הדגיש את חשיבות המשך נוכחות יוניפי"ל בטווח הנראה לעין, למרות הערותיו על ביצועיה ויכולתה למלא את משימותיה. "אנו מאמינים כי הישארות יוניפי"ל, לפחות בטווח הנראה לעין, היא ערובה בסיסית ומוצקה להגנה על מה שנותר מהיציבות בגבול הלבנוני עם פלסטין הכבושה", אמר. הוא הוסיף כי חברי פרלמנט לבנונים ביקשו מהרשות המבצעת לתמוך בחידוש כהונת הכוח, וציין כי ההחלטה הסופית נתונה בידי מועצת הביטחון, שם לחמש מדינות יש זכות וטו. אל-בזרי הביע אמון ביכולות צבא לבנון וברצונו להגן על השטח הלבנוני, אך הצביע על מגבלותיו הטכניות בהשוואה למה שיכולות לספק מדינות אחרות. הוא ציין כי הצבא לא יכול להוות תחליף שווה ערך ליוניפי"ל, בהיותו מוסד לאומי שאחראי על פריסת ריבונות המדינה על כל שטח לבנון. הוא הדגיש כי פריסת הריבונות בדרום אינה מוגבלת להיבטים הביטחוניים והצבאיים בלבד, אלא דורשת נוכחות של מוסדות המדינה ושירותיה, כולל תשתיות, בריאות, חינוך ועניינים חברתיים.

החששות מסיום משימת יוניפי"ל ונסיגתו הצפויה מתפשטים גם לרשויות המקומיות ולעיירות הגבול המתמודדות ישירות עם השלכות ההתקפות הישראליות. ראש עיריית מג'דל זון, יוסף שחימי, אמר כי סיום משימת כוח האו"ם מעלה שאלות רציניות בנוגע למנגנון הפיקוח על המצב הביטחוני, מעקב אחר הפרות ישראליות, ושמירה על היציבות. הוא הוסיף כי עירו והאזורים הסובבים אותה עדים למתקפות והרס בתים, וכי עדיפותן של הרשויות המקומיות בגבול היא מניעת ואקום ביטחוני לאחר נסיגת הכוח הבינלאומי. "עבורנו, כרשויות מקומיות ועיירות גבול, העדיפות היא שלא ייווצר ואקום זה, לא על ידי כוחות יוניפי"ל ולא על ידי המדינה הלבנונית", אמר. הוא קרא למדינה הלבנונית ולקהילה הבינלאומית להציב תוכנית ברורה להגנה על אזרחים, לפרוס את סמכות המדינה על כל שטחה ולמנוע מישראל התרחבות והסלמה. הוא גם קרא להבטחת התנאים הדרושים לשובם של התושבים לעיירותיהם ולבתיהם, תוך הדגשת כי החששות כוללים גם את המשך ההפרות והתקיפות הישראליות בשלב הנוכחי. "אנו מעוניינים בהישארות כוחות יוניפי"ל באזורנו, אך לא מספיק רק להביע חששות אלו, אלא יש לפעול לגיבוש תוכנית, או שאנו דורשים מהמדינה הלבנונית לגבש תוכנית מעבר ברורה", אמר. הוא ציין כי התוכנית צריכה להגדיר את הגוף שיפקח על המצב הביטחוני והמדי, יעקוב אחר הפרות ישראליות חוזרות ונשנות, תוך מתן ערובות אמיתיות להגנה על השטח, המים והמרחב האווירי הלבנוניים.

מנגד, מנהל מרכז המחקר האסטרטגי, תת-אלוף נידאל זאווי, הזהיר מפני השלכות משפטיות, צבאיות וביטחוניות של סיום משימת יוניפי"ל, לאור היעדר גוף בינלאומי שיפקח על המתרחש בדרום. לדבריו, היעדר הכוח הבינלאומי משמעו היעדר עד או"ם לפעולות והפרות שעלולות להתרחש באזור, מה שיגביל את היכולת לתעד ולאמת אותן בעתיד. הוא סבר כי נסיגת יוניפי"ל תיצור ואקום בשטח שצבא לבנון לא יוכל להתמודד איתו לבדו, לאור יכולותיו הנוכחיות. "צבא לבנון כיום אינו יכול באמת, לא להתמודד עם כל תוקפנות, ולא לאבטח את האזור כראוי", אמר. הוא הוסיף כי כל משלחת בינלאומית נוספת, כולל המשלחת האירופית, דורשת אישורים בינלאומיים וסידורים ברורים שיאפשרו לה לפעול באזור, וסבר כי ההצעות המוצגות אינן מספקות ערובות מספיקות להגנה על השטח הלבנוני וריבונותו. הוא הצביע על כך שהתחרות בין ארה"ב מצד אחד, לבין סין ורוסיה מצד שני, מגבילה את הסיכויים להצגת חלופות בינלאומיות אחרות. לדברי זאווי, הצעות קודמות כללו פריסת כוחות ערביים לצד כוחות טורקיים בדרום לבנון, אך ישראל דחתה אותן, מה שהוביל להוצאתן מהדיון ולאי-המשך בחינתן. הוא סבר כי חלופות אלו היו מספקות ערובות גדולות יותר מכל משלחת אירופית או בינלאומית אחרת, לאור החששות לגבי ערובות לפעולתה של כל כוח חלופי ליוניפי"ל. האיחוד האירופי הודיע ב-12 באוקטובר על החלטתו להקים משלחת לתמיכה בצבא לבנון וכוחות הביטחון הפנימיים, על רקע אתגרים ביטחוניים ופוליטיים, בראשם השלכות התוקפנות הישראלית והצורך לחזק את יכולות המוסדות הרשמיים לשלוט בגבולות ולפרוס את סמכות המדינה. עם זאת, הקמת המשלחת אינה פותרת את שאלת החלופה ליוניפי"ל, שכן טבע הסמכות הבינלאומית, מנגנוני הפיקוח על הפרות, כללי העבודה, והיחסים עם צבא לבנון, נותרו סוגיות הדורשות הבהרה וסידורים ספציפיים.