מבזקים

התחברות ל-baba News

חשבון אחד לאתר, לאייפון ולאנדרואיד — המנוי נשאר איתכם.

או קוד במייל

חיפוש סיפורים

הקלידו לפחות שני תווים. התוצאות מגיעות מכל המערכות ש-baba קורא.

↑↓ למעבר · ↵ לפתיחה · esc לסגירה

התחברות ל-baba News

התחברו כדי להמשיך לשאול. News Plus מסיר את המגבלה היומית.

או קוד במייל

Now 14פוליטיקה

"אין מקום לפתוח בחקירת נתניהו": חדד חושף את המסמך שהוסתר

תומצת מתוך Now 14 על ידי baba

ימיןטון טעון

עברית · מקור יחיד

במהלך עדותו של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט, חשף סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, מסמך פנימי משנת 2018 בו נכתב כי אין מקום לפתוח בחקירה נגד נתניהו. חדד טען כי המסמך הושחר במשך חמש שנים ודרש לדעת מי הורה על הסתרתו. התובעת יהודית תירוש התנגדה לשאלות, בטענה שמדובר בשיח פנימי מוגן, אך השופט בר-עם ביקש להבין את חשיבות השאלה להגנה.

הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba

  • סנגור נתניהו חשף מסמך פנימי משנת 2018 בו נקבע כי אין מקום לפתוח בחקירה נגד ראש הממשלה.
  • עו"ד עמית חדד טען כי המסמך הושחר במשך חמש שנים ודרש לדעת מי הורה על הסתרתו.
  • התובעת יהודית תירוש התנגדה לחשיפת פרטי השיח הפנימי, בטענה לחיסיון.
  • השופט בר-עם התערב וביקש להבין את חשיבות השאלה להגנה.
  • הדיון עוסק בשאלת חוקיותם והיקפם של אישורי החקירה בתיקי האלפים.

במהלך יום עדותו השלישי של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר, אביחי מנדלבליט, בבית המשפט המחוזי בירושלים, התפתח עימות חריף בין סנגור ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד עמית חדד, לבין נציגי הפרקליטות. במרכז המחלוקת עמד מסמך פנימי מאוקטובר, שהוצג בדיון ובו הופיעה קביעה מפורשת לפיה "אין מקום לפתיחת חקירה נגד ראש הממשלה ואח'". חדד זעם על כך שמשפט קריטי זה הושחר במשך חמש שנים והסתיר מידע מהותי להגנה, ודרש לדעת מי הורה להסתיר את הקביעה.

התובעת יהודית תירוש התנגדה לשאלות בטענה שמדובר בשיח פנימי מוגן, אך השופט בר-עם ביקש להבין מדוע זהות הדוברים חיונית לחקירה. חדד טען כי השחרת המסמך, שבו נכתב כי אין מקום לפתוח בחקירה נגד נתניהו, מהווה הסתרת מידע מהותי מההגנה. לטענתו, המסמך הוצג תחילה כאישור רשמי, אך בפועל הוסתרו ממנו פרטים שנועדו למנוע מההגנה לחשוף את האמת סביב נסיבות קבלת ההחלטות.

מנדלבליט הוצא מהאולם בזמן שהצדדים טענו את טיעוניהם בפני השופטים. תירוש טענה כי הפרקליטות פעלה בהתאם להנחיות בית המשפט והעבירה את מלוא המידע הניתן, תוך הבהרה כי אין אישור כתוב רשמי בנמצא. היא הפנתה לעמדות משפטיות המגנות על מתחם ההתייעצויות הפנימיות, וטענה כי זומן להעיד על עובדות החקירה ולא על הליך גילוי המסמכים.

חדד דחה את עמדת התביעה וטען כי השאלות סביב ההשחרות נוגעות ישירות למסמכים שיצאו מלשכת היועץ המשפטי. לדבריו, כאשר גורם נמנע מלמסור מידע לפי החלטה שיפוטית, חקירתו על הסיבות לכך היא זכות לגיטימית. הוא ציין כי נציגי הפרקליטות עצמם העידו בעבר כי ההחלטה להשחיר חלקים התקבלה בלשכת היועץ המשפטי ולא על ידי בית המשפט.

השופט בר-עם התערב וביקש לחדד את נחיצות השאלה, אך חדד השיב כי הסוגיה חיונית להגנה. הדיון ממשיך להעסיק את בית המשפט סביב שאלת חוקיותם והיקפם של אישורי החקירה בתיקי האלפים, כאשר עדותו של מנדלבליט נמשכת על רקע סוגיות דרמטיות נוספות שעלו בדיונים קודמים.

Now 14ימין · ירושלים

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

התחברות ל-baba News

התחברו כדי לעקוב אחרי מערכות, נושאים ואנשים.

או קוד במייל

מוזכרים

פתיחת המבזקים