להפוך לדאטה סנטר ניישן זה לא כזה סטארט־אפ

רשות החשמל עומדת לפרסם בקרוב את התנאים החדשים לחיבור מרכזי נתונים לרשת החשמל, לאחר עיכוב של שלושה חודשים. ההגבלה המרכזית שתחול על כל מתקן היא צריכה של 200 מגה־ואט, צריכה מפלצתית השקולה לעיר ממוצעת בישראל, שתדרוש הקמת תחנות כוח חדשות ואספקת גז. בישראל קיימת דרישה להקמת מרכזי נתונים שיצרכו 27,000 מגה־ואט, כמות שמספקות 40 תחנות כוח גזיות. ההערכות הן שרשות החשמל תאפשר שחרור של כ־1,000 מגה־ואט נוספים בטווח המיידי, בנוסף ל־2,000 שכבר אושרו.

משרד האוצר מתמהמה בהגשת דו"ח עלויות ותועלות, ולכן רשות החשמל תכריז על מדיניות ללא קווי מתאר ממשלתיים שיגנו על הציבור מפני נזקים סביבתיים ובריאותיים. בעוד שבעולם מוקפאים פרויקטים כאלה ומתעורר זעם ציבורי על ההשלכות, בישראל צפויים לקום לפחות שלוש תחנות כוח חדשות, כאשר עד סוף העשור 15% מהחשמל בישראל יזרום למרכזי הנתונים.

הביקוש למרכזי נתונים בישראל נובע מהתפוצצות הבינה המלאכותית, מהאינטרס של חברות בינלאומיות להקים כאן מתקנים בשל מחיר החשמל הזול, ומהצמיחה בענף ההייטק המקומי. עם זאת, למרכזים אלו מחיר סביבתי ובריאותי כבד. מחקרים מעריכים כי פליטות גזי החממה ממרכזי נתונים יכפילו את הנזק האקלימי השנתי עד 2030, וכי זיהום האוויר עלול לגרום למאות אלפי מקרים של אסתמה ולמוות מוקדם בשנה.

במועצה הלאומית לכלכלה מעוניינים שלא להגביל את השוק, מה שעלול להוביל להקמה ללא בקרה. קולו של המשרד להגנת הסביבה, תחת השרה עידית סילמן, נחלש לעומת המגמה העולמית, והוא לא סיפק קווי מתאר למדיניות. ההחלטה של רשות החשמל עשויה להתקבל ללא הבנה מלאה של המשמעות המשקית, כולל עלויות החשמל לצרכנים והשפעה על מאגרי הגז.

בארצות הברית, רשויות מקומיות הטילו איסורים על הקמת מרכזי נתונים, ויותר מ־50 פרויקטים בוטלו השנה. מדינות כמו יוון, אירלנד וספרד דורשות אחוז גבוה של אנרגיה מתחדשת כתנאי להקמת מרכזי נתונים, דרישה שאינה נשמעת בישראל.