משרד האוצר בוחן קיצוץ בקצבאות והעלאת מסים לאחר הבחירות

גופי הכלכלה בישראל, בראשות משרד האוצר, שוקלים צעדים דרסטיים לטיפול במצב הכלכלי, שיכללו שינויים במערך הקצבאות, העלאת גיל הפרישה ומיסים חדשים. השינויים המוצעים, שיגובשו לאחר הבחירות לכנסת, נובעים מתחזיות מדאיגות לגבי עתיד הכלכלה הישראלית והמצב הפיננסי של המוסד לביטוח לאומי.

על פי הערכות, אם המגמות הנוכחיות יימשכו, הנזק הכלכלי השנתי עד שנת 2050 עלול להגיע ל-250 מיליארד שקלים. גורמי הסיכון העיקריים שצוינו הם שיעורי תעסוקה נמוכים במגזרים מסוימים, בעיות במערכת החינוך וגיוס נמוך של גברים חרדים לצה"ל.

בין ההצעות הקיצוניות הנשקלות: הטלת סנקציות על אזרחים הנמנעים משירות צבאי מסיבות שאינן רפואיות, שעשויות לכלול הגבלת קצבאות. בנוסף, נבחנת האפשרות להעלות את המע"מ מ-18% ל-22%, להגדיל את מס ההכנסה, ואף לקצץ בהוצאות הממשלה על בריאות, חינוך ושירותים חברתיים.

מצב התעסוקה במגזר החרדי מהווה מקור דאגה משמעותי. אם שיעור התעסוקה לא ישתנה, הפסדי התמ"ג השנתיים עד 2050 עלולים להגיע ל-160 מיליארד שקלים. עלויות נוספות נובעות מהגיוס הנמוך לצה"ל, המוערכות ביותר מ-10 מיליארד שקלים בשנה, ומשפיעות על הכנסות משפחות ועל עסקים.

המצב הפיננסי של הביטוח הלאומי גם הוא מדאיג. הגירעון האקטוארי מוערך בכ-810 מיליארד שקלים, והגירעון השוטף צפוי להגיע ל-10 מיליארד שקלים. קרן העתודה, המיועדת לכיסוי תשלומים במקרה של מחסור בהכנסות שוטפות, עלולה להתרוקן עד 2035, עשור מוקדם מהצפוי. הסיבות לכך כוללות הזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, הוצאות נוספות בתקופת הקורונה והמלחמה, והרחבת התחייבויות המדינה, כמו עלייה בהוצאות לטיפול ארוך טווח.

התרוקנות קרן העתודה לא תביא להפסקת תשלום פנסיה וקצבאות באופן אוטומטי, אך עשויה לחייב הגדלת מימון תקציבי, העלאת דמי ביטוח או שינוי בתנאי הקצבאות. העלאת גיל הפרישה לגברים מ-67 ל-70 נדונה אף היא כאופציה אפשרית.