ביטוח לאומי ייאלץ לקצץ בקצבאות? אלו הצעדים הדרמטיים שנשקלים
בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים שוקלים צעדים דרמטיים למניעת נזקים כלכליים צפויים, כולל פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי וסנקציות על משתמטי שירות צבאי. התוכנית נועדה להתמודד עם השלכות דמוגרפיות ושיעורי תעסוקה נמוכים, העלולות להגיע לנזק של 250 מיליארד שקל עד 2050. בנוסף, הביטוח הלאומי מתמודד עם גירעון אקטוארי של 810 מיליארד שקל, וקרן הרזרבה צפויה להתרוקן ב־2035, מה שיחייב שינויים בגובה הקצבאות או העלאת מימון.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בכירים בממשלה שוקלים פגיעה בקצבאות הביטוח הלאומי וסנקציות על משתמטי שירות צבאי.
- נזק כלכלי פוטנציאלי של 250 מיליארד שקל עד 2050 מוערך עקב מגמות תעסוקה וגיוס.
- הביטוח הלאומי מתמודד עם גירעון אקטוארי של 810 מיליארד שקל וקרן רזרבה שתתרוקן ב־2035.
- הגידול באוכלוסייה החרדית והיעדר גיוס עלולים להוביל לאובדן תוצר של 160 מיליארד שקל עד 2050.
- עלות אי־גיוס החרדים מוערכת בלמעלה מ־10 מיליארד שקל בשנה.
- הוצאות קצבאות סיעוד עלו מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־21 מיליארד שקל ב־2025.
בכירים במשרדי הממשלה הכלכליים, בעיקר במשרד האוצר, שוקלים צעדים דרמטיים למניעת נזקים כלכליים צפויים למשק הישראלי, אם המגמות הנוכחיות בתעסוקה, חינוך וגיוס צבאי יימשכו. מחקרים ותחזיות מצביעים על נזק פוטנציאלי של עד 250 מיליארד שקל בשנה עד 2050, בין היתר בשל שיעורי תעסוקה נמוכים בחברה החרדית והיעדר גיוס מספק לצה"ל.
התוכנית המתגבשת, לפי גורמים בכירים, עשויה לכלול פגיעה בתנאי קבלת קצבאות הביטוח הלאומי, לצד סנקציות על משתמטי שירות צבאי. גיבוש התוכנית יתבצע ברשות המסים, אך אישורה תלוי בממשלה שתקום לאחר הבחירות. המשך המגמות הנוכחיות עלול להביא לעלייה ניכרת בהוצאות המדינה ולפגיעה בהכנסותיה ממסים, מה שיחייב קיצוצים נרחבים בשירותים ציבוריים, העלאת מע"מ ל־22% והעלאת מס הכנסה.
ההשלכות הדמוגרפיות של גידול האוכלוסייה החרדית, שצפויה להגיע ל־14.3% מהאוכלוסייה עד סוף 2025, עלולות להביא לאובדן תוצר שנתי של כ־160 מיליארד שקל עד 2050 אם שיעורי התעסוקה לא ישתפרו. בנוסף, אי־גיוס החרדים מוערך בעלות של למעלה מ־10 מיליארד שקל בשנה, מה שמטיל נטל נוסף על אנשי מילואים ועובדים.
האזהרות מתפרסמות על רקע הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי, המוערך בכ־810 מיליארד שקל, וגירעון שוטף של כ־10 מיליארד שקל. קרן הרזרבה צפויה להתרוקן סביב 2035, כעשור מוקדם מהצפוי. הפרשן הכלכלי גד ליאור הסביר כי הגירעון נובע מהזדקנות האוכלוסייה, עלייה בתוחלת החיים, הוצאות חריגות בתקופת הקורונה והמלחמה, ושינויי חקיקה שהרחיבו זכויות. למשל, הוצאות קצבאות סיעוד עלו מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־21 מיליארד שקל ב־2025.
התרוקנות קרן הרזרבה אינה מבטלת את תשלום הקצבאות, אך מחייבת את המדינה להגדיל מימון מתקציבה, להעלות דמי ביטוח לאומי, או לשנות את גובה הקצבאות ותנאי הזכאות. אפשרויות נוספות כוללות העלאת גיל הפרישה לגברים ל־70. בשלב זה לא הוחלט על קיצוץ בקצבאות, אך שאלת מימון הקצבאות והשירותים הציבוריים נמצאת במרכז הדיון הכלכלי.
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
