תבעה מיליונים מירושת בעלה המנוח ונושלה מהצוואה: העליון קבע כללים חדשים
בית המשפט העליון קבע כללים חדשים לגבי תניות סילוקין בצוואות, לפיהן יורש המתנגד לצוואה יקבל שקל אחד בלבד. נקבע כי לא כל תביעה נגד עיזבון תצדיק נישול מהירושה, ויש להבחין בין טעות של המצווה, ציפייה לתביעה, או ספק לגבי כוונתו. הכללים החדשים נועדו למנוע מצב בו אדם מאבד ירושה המובטחת לו בשל מימוש זכויותיו ברכוש. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לבחינה מחודשת.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- בית המשפט העליון קבע כללים חדשים לגבי תניות סילוקין בצוואות, המגבילות יורשים המתנגדים לצוואה.
- לא כל תביעה של יורש נגד עיזבון תצדיק נישול אוטומטי מחלקו בצוואה.
- העליון הבחין בין שלושה מצבים: טעות המצווה, ציפייה לתביעה, וספק לגבי כוונת המצווה.
- במקרים של טעות המצווה או ספק לגבי כוונתו, יורש לא יישלל מחלקו אם תביעתו סבירה ובתום לב.
- התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לבחינת מודעות המנוח לזכויות האלמנה ברכוש.
- ההחלטה נועדה למנוע מצב בו מימוש זכויות ברכוש מוביל לאובדן ירושה.
בית המשפט העליון קבע כללים חדשים בנוגע לתוקפן של "תניות סילוקין" בצוואות, הקובעות כי יורש שינסה להתנגד לצוואה יקבל שקל אחד בלבד. קביעה זו ניתנה במסגרת ערעור של אלמנה שנושלה מחלקה בצוואת בעלה המנוח, איש עסקים שנפטר ב-2018, לאחר שהגישה תביעה נגד העיזבון בטענה לזכויות ברכוש. האלמנה והמנוח חיו כידועים בציבור משנת 1995 ונישאו ב-2015. בצוואה משנת 1998, הוריש המנוח את מניותיו בחברה לילדיו מנישואיו הקודמים, וחפצי אמנות וזכויות בחברות לאשתו, תוך קביעת תניית סילוקין. לאחר מותו, תבעה האלמנה מחצית מהשבחת שווי החברה שנצברה במהלך חייהם המשותפים, בטענה כי חלק מהרכוש היה שייך לה עוד בחייו.
בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק לטובת האלמנה, והכיר בזכאותה לכ-32% ממניות החברה או לתשלום של כ-20 מיליון שקל. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענת הילדים וקבע כי יש לנשל את האלמנה מחלקה בצוואה בשל הגשת התביעה. בית המשפט המחוזי הפחית את הסכום שנפסק לאלמנה לכ-6 מיליון שקל, אך הותיר על כנה את ההחלטה לנשלה מהצוואה.
בית המשפט העליון, בהרכב השופטים אלכס שטיין, דוד מינץ ויעל וילנר, קבע כי לא בכל מקרה של הגשת תביעה נגד העיזבון יש לשלול מיורש את חלקו בצוואה. השופטים הבחינו בין שלושה מצבים: "טעות" (כאשר המצווה טעה בהגדרת העיזבון), "הצעה" (כאשר המצווה צפה תביעה וביקש למנוע אותה) ו"ספק הצעה" (כאשר לא ברור אם המצווה היה מודע לזכויות היורש). נקבע כי במקרים של "טעות" או "ספק הצעה" (אם התביעה סבירה ובתום לב), אין לשלול את חלקו של היורש. רק במצב של "הצעה" ברורה, שבה המצווה היה מודע לאפשרות קיום זכויות ליורש וביקש להעמיד בפניו בחירה, ניתן לכבד את רצונו ולנשלו. התיק הוחזר לבית המשפט לענייני משפחה לבחינה מחודשת של מידת מודעותו של המנוח לזכויות האלמנה ברכוש.
אותו אירוע, כפי שכל מערכת דיווחה עליו בנפרד. פתחו כמה דיווחים כדי להשוות מה כל מערכת מדגישה, ומה היא משאירה בחוץ.
אחרים 2
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.