העליון: ירושה לא תתחלק בחלקים שווים בין אחים חורגים

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי חלוקת ירושה בין אחים מלאים לאחים למחצה לא תהיה שוויונית, כאשר אחד האחים נפטר ללא צוואה. השופטת יעל וילנר אימצה את פסיקת בית המשפט למשפחה בירושלים, שנדחתה בבית המשפט המחוזי, וקבעה כי אח מלא יקבל חלק גדול יותר מאחיו למחצה.

השאלה התעוררה במקרה של אדם שנפטר בשנת 2023 ללא ילדים וללא צוואה, כשהוריו נפטרו לפניו. אחיו המלא ביקש לקבל 75% מהעיזבון, בעוד אחיו למחצה יקבל 25%. בית המשפט למשפחה קיבל את הבקשה, ובית המשפט העליון דחה את הערעור.

השופטת וילנר הסבירה כי החלוקה נובעת מעקרון הנציגות הקבוע בחוק הירושה. לפי עיקרון זה, כאשר הורי המנוח נפטרו לפניו, ילדיהם באים במקומם. במקרה זה, בוצע חלוקה רעיונית של העיזבון בין הורי המנוח באופן שווה, ולאחר מכן, מכוח עקרון הנציגות, חלקם של ההורים חולק בין ילדיהם. האח המלא ירש את חלקו של האב במלואו ואת מחצית חלק האם, ובסך הכל שלושה רבעים מהעיזבון. האח למחצה ירש את מחצית חלק האם בלבד, כלומר רבע מהעיזבון.

וילנר הדגישה כי תוצאה זו אינה נובעת מעמדה נורמטיבית ביחס לקרבה, אלא מעקרון הייצוג שמבטיח שוויון בין היורשים הישירים של המוריש (הוריו) ובין ילדיהם (אחיו). השופטים דוד מינץ ואלכס שטיין הסכימו עם פסק הדין. האח המערער חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.