העליון: ירושה לא תתחלק בחלקים שווים בין אחים חורגים

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי חלוקת ירושה בין אחים מלאים לאחים למחצה לא תהיה בהכרח שוויונית. השופטת יעל וילנר, שאימצה את פסיקת בית המשפט למשפחה בירושלים, קבעה כי אח מלא יקבל חלק גדול יותר מאחיו למחצה, כאשר שניהם יורשים את הוריהם שנפטרו לפני המוריש.

השאלה התעוררה בעקבות מקרה בו אדם נפטר בשנת 2023 ללא צוואה, כשהוריו נפטרו לפניו. אחיו המלא של המנוח ביקש מבית המשפט לחלק את העיזבון כך שיקבל 75% ממנו, בעוד אחיו למחצה יקבל 25%. בית המשפט למשפחה קיבל את הבקשה, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

פסיקת בית המשפט העליון מתבססת על עקרון הנציגות הקבוע בחוק הירושה. לפי עיקרון זה, כאשר יורשים (הורי המנוח במקרה זה) נפטרו לפני המוריש, ילדיהם באים במקומם. בית המשפט ביצע חלוקה רעיונית של העיזבון בין הורי המנוח, מחצית לכל הורה. לאחר מכן, חלקו של כל הורה חולק שווה בשווה בין ילדיו. כיוון שהאח המלא ירש את חלקו של האב במלואו ואת מחצית חלקו של האם, הוא זכה בשלושה רבעים מהעיזבון. האח למחצה, שירש רק את מחצית חלקו של האם, זכה ברבע בלבד.

השופטת וילנר הסבירה כי תוצאה זו אינה נובעת מעמדה נורמטיבית כלפי קרבת הדם, אלא מעקרון הייצוג, המבטיח שוויון בין היורשים הישירים של המוריש (הוריו) לבין ילדיהם (אחיו). היא הוסיפה כי מסקנה זו עולה בקנה אחד עם לשון חוק הירושה, תכליתו, ועקרון השוויון, וכן עם הסדרים מקובלים בשיטות משפט זרות. האח המערער חויב בהוצאות משפט בסך 10,000 שקל.