הקרב על הכנסת: תרחישים אפשריים ליום שאחרי הבחירות

לקראת הבחירות לכנסת ב-27 באוקטובר, מתמקדים בישראל בתרחישים פוליטיים מורכבים, שכן קיימת אפשרות שאף גוש לא ישיג רוב להקמת ממשלה. המערכות הפוליטיות נערכות למהלכים פרלמנטריים, כולל ניסיונות לגייס חברי כנסת מהצד השני ולשלוט בהליך החקיקה, במטרה למנוע מבנימין נתניהו לשוב לראשות הממשלה.

הליכוד, על פי הערכות, כבר החל לבחון רשימות מפלגות האופוזיציה במטרה לאתר מועמדים שניתן יהיה לשכנע לתמוך בו לאחר הבחירות. במקביל, נשקל תרחיש נגדי, בו האופוזיציה תנצל רוב פרלמנטרי אפשרי כדי להדיח את נתניהו, גם אם לא תצליח להרכיב ממשלה יציבה. סקרים מצביעים על קרב צמוד בין הגושים, עם ירידה בתמיכה בליכוד מ-32 מנדטים ל-20. כניסתן של מפלגות ימין חדשות עשויה לשנות את חלוקת המנדטים, אך לא בהכרח מעידה על התאוששות בפופולריות של נתניהו. רשימות כמו אלו של עופר וינטר, יואז הנדל וירון זליכה מתמודדות על קולות הימין, והצלחתן תלויה במעבר אחוז החסימה. חלק מהקולות שנטשו את הליכוד עברו למפלגות ימין חדשות, שעמדתן לגבי קואליציות עתידיות אינה ברורה. הערכות מדברות על 4 עד 7 מנדטים מתנדנדים, ובין 720 אלף למיליון מצביעים שטרם החליטו. שיעורי ההצבעה ואחוז החסימה מהווים גורמים מכריעים.

במקביל למאמצים בחזית הבחירות, הליכוד מפתח תוכנית למקרה שלא יושג רוב של 61 מנדטים. התוכנית כוללת בדיקת מועמדים ברשימות אופוזיציה, בעיקר ממפלגות גדי איזנקוט, נפתלי בנט ואביגדור ליברמן, תוך זיהוי כאלה שיסרבו לתמוך בממשלה עם תמיכת מפלגות ערביות. צוות מיוחד בוחן את הרקע הפוליטי של המועמדים, בדגש על דמויות חדשות ללא ניסיון פוליטי או עמדות אידיאולוגיות מובהקות, במטרה לאתר שיתופי פעולה אפשריים. התוכנית נועדה גם למנוע מהאופוזיציה להעביר חוקים שימנעו מנתניהו לקבל את המנדט להרכבת ממשלה. נבדקים גם הצהרות בעייתיות של מועמדים, וייתכן שאיזנקוט ידרוש התחייבויות נאמנות ממועמדיו.

בצד האופוזיציה, נבחן תרחיש של ניצול רוב פרלמנטרי, גם ללא יכולת להרכיב ממשלה, כדי להשתלט על הכנסת. התוכנית כוללת החלפת יו"ר הכנסת, העברת חוק שימנע הטלת הרכבת ממשלה על נאשם בפלילים, וכן הקמת ועדת חקירה לאירועי ה-7 באוקטובר 2023. תרחיש זה עשוי לאפשר לאופוזיציה, בשיתוף פעולה עם מפלגות ערביות, להדיח את נתניהו גם אם לא תצליח להרכיב קואליציה. הצלחת התרחיש תלויה באיזונים פרלמנטריים וברוב חקיקתי, ואין ודאות שכל מפלגות האופוזיציה הסכימו עליו. עמדת יו"ר "ישראל ביתנו", אביגדור ליברמן, המסתייג מממשלת מיעוט או תמיכה ערבית, עשויה להשפיע. ליברמן לא פוסל שיתוף פעולה עם הליכוד ללא נתניהו, וסבור שחברי כנסת בליכוד יסכימו להחלפת הנהגה.

הליכוד מודע לאיום של השתלטות האופוזיציה על הכנסת, ובוחן אפשרויות כמו הקמת ממשלת אחדות, או קמפיין נגד ממשלה הנשענת על תמיכה ערבית. אפשרויות נוספות כוללות פרישה מהליכוד, או שינוי עמדה של מפלגות חרדיות, כמו "יהדות התורה", אם נתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה. הנשיא יצחק הרצוג מקדם הקמת קואליציה רחבה למניעת בחירות נוספות. אם המבוי הסתום הפוליטי יימשך, ייתכן שיובילו הדברים לבחירות חדשות. החישובים הפוליטיים מתמקדים כעת לא רק במספר המנדטים, אלא גם באופן ניצולם בכנסת, כאשר השליטה ברשות המחוקקת עשויה להיות גורם מכריע בעיצוב הממשלה הבאה.