איפה כדאי להקים סטארטאפ? ישראל צריכה לדאוג שהתשובה תהיה "כאן"

משרד האוצר בוחן אפשרות להעניק פטור ממס רווחי הון ליזמים העומדים בקריטריונים מסוימים, במטרה להפוך את ישראל ליעד אטרקטיבי יותר להקמת סטארטאפים. אלון פנחס, מנכ"ל וויסלרייט, תומך בצעד אך מדגיש כי מיסוי הוא רק חלק ממכלול השיקולים.

לדברי פנחס, יש לקחת בחשבון את התועלת הכלכלית שהמדינה מפיקה מחברות טכנולוגיה עוד לפני האקזיט. חברות אלו מעסיקות עובדים המשלמים מס הכנסה, שוכרות שירותים, משלמות לספקים ומייצרות פעילות עסקית המושכת הון. לכן, ויתור על מס רווחי הון בעת מכירה עשוי להשתלם למדינה אם הוא יגרום להקמתן וצמיחתן של יותר חברות בישראל, ובכך יגדיל את הפעילות הכלכלית ואת עוגת המס הכוללת.

עם זאת, פנחס מציין כי התחרות מול ארה"ב רחבה הרבה יותר משיעור המס. ארה"ב מציעה מערכת שלמה הכוללת שוק הון עצום, קרנות הון סיכון, משקיעים, לקוחות, כוח אדם ויכולת גישה מהירה לשוק הגדול בעולם. לטענתו, ישראל אינה יכולה להסתפק בהטבת מס אחת מול מערכת כזו.

השיקולים המעשיים עבור יזמים כוללים קלות גיוס השקעה ראשונה, העדפת המשקיע לרישום החברה, והשפעת כללי המס על מייסדים ועובדים. פנחס מדגיש כי פטור עתידי ממס רווחי הון לבדו לא ישנה את המשוואה אם התשובות לשאלות אלו מובילות יזמים לארה"ב. הוא מביא כדוגמה את קליפורניה, שסבלה מאובדן הכנסות משמעותי עקב מעבר של בעלי הכנסות גבוהות ומייסדים למדינות אחרות.

פנחס ממליץ לבחון תמריצים משמעותיים יותר להשקעות Seed ו-Early Stage, לצד כללים פשוטים וברורים יותר למשקיעים ולמייסדים, והפחתת אי-ודאות רגולטורית ומיסויית. הוא קושר את הדיון בהטבות למייסדים ומשקיעים לדיון במיסוי אופציות לעובדי הייטק, וקורא להימנע ממצב שבו המדינה מעודדת מייסדים ומשקיעים מצד אחד, ומייקרת את ההון האנושי שעליו החברה נשענת מצד שני. לדבריו, מדיניות סטארטאפים צריכה להתחיל ביום הקמת החברה, ולא ביום האקזיט, כדי שישראל תהפוך לבחירה כדאית עבור יזמים מהיום הראשון.