מחירי היהלומים צנחו, אבל היהלומן ישלם לפרודתו כ-4.6 מיליון שקל

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורו של יהלומן שביקש להפחית את סכום תשלום האיזון לאשתו לשעבר, לאחר 31 שנות נישואים, בטענה שמחירי היהלומים צנחו בעשרות אחוזים מאז הפרידה. בית המשפט קבע כי האיש ישלם לאישה כ-4.6 מיליון שקל, סכום הכולל 4,401,728 שקל כתשלום איזון ו-199,955 שקל בגין פער בכושר ההשתכרות, בנוסף ל-50 אלף שקל הוצאות משפט. סכום זה אינו כולל את חלוקת הבית ושתי הדירות שרכשו השניים בתל אביב.

היהלומן טען כי יש להעריך את שווי מלאי היהלומים של החברה שבבעלותו לפי שוויו הנוכחי, ולא לפי שווי שנקבע למועד הקרע, 1 במרץ 2020. הוא הפנה לדוח משנת 2023 המשקף ירידת מחירים בענף היהלומים. מנגד, טענה האישה כי בעלה לשעבר החזיק בחלקה ביהלומים ומנע את העברתם, ולכן אינו יכול לטעון כעת לשווי נמוך יותר. השופט נפתלי שילה, שכתב את פסק הדין, אימץ את עמדת האישה וקבע כי מכיוון שהיהלומן המשיך לנהל את החברה בעצמו לאחר מועד הקרע, כל הפסד או ירידת ערך של החברה באחריותו בלבד. השופט הוסיף כי היהלומן יכול היה לממש את היהלומים סמוך למועד הקרע ולהעביר את חלק האישה, ולכן ירידה בשוויים אינה פוגעת בה.

בנוסף, בית המשפט דחה את דרישת היהלומן לחייב את האישה במחצית חוב המס של החברה, שתפח מכ-5.3 מיליון שקל ל-10 מיליון שקל, כולל קנסות וריביות. השופט קבע כי האיש הוא זה שאחראי לכך שהחוב לא נפרע בזמן, מכיוון שלא פעל למכירת דירה לצורך פירעון החוב, למרות שהתבקש לעשות כן. בית המשפט גם דחה טענות נוספות של היהלומן בנוגע למימון משרד של החברה וללקיחת תכשיטים על ידי האישה.

עם זאת, ערעורה של האישה התקבל בנוגע לפער בכושר ההשתכרות. בעוד שכושר ההשתכרות של האיש הוערך בכ-18,692 שקל נטו בחודש, זה של האישה הוערך בשכר מינימום. בית המשפט לענייני משפחה לא התייחס לרכיב זה בפסק דינו, אך בית המשפט המחוזי פסק לה פיצוי של כ-200 אלף שקל בגין הפער. השופט שילה הדגיש כי כושר ההשתכרות הוא נכס שנצבר בנישואים, והאישה, שסייעה לבעלה בניהול העסק אך לא השתכרה כמעט, זכאית לפיצוי זה.