יהלומן הפסיד במאבק גירושין וישלם 4.6 מיליון שקל
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי יהלומן ישלם לגרושתו כ-4.6 מיליון שקל במסגרת חלוקת רכוש. בית המשפט דחה את ערעור היהלומן על חישוב שווי חברת היהלומים שלו לפי מועד הפרידה, וקיבל חלקית את ערעור האישה, שהגדיל את חיובו בכ-200 אלף שקל בגין פערי השתכרות. בנוסף, חויב היהלומן בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- יהלומן יפסיד במאבק גירושין וישלם לגרושתו כ-4.6 מיליון שקל.
- בית המשפט קבע כי שווי חברת היהלומים יחושב לפי מועד הפרידה, לא לפי שוויה הנוכחי.
- האישה תקבל כ-200 אלף שקל נוספים בגין פערי כושר השתכרות.
- טענות היהלומן על ירידת ערך היהלומים, לקיחת תכשיטים וחוב מס נדחו.
- הבעל חויב גם בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור של יהלומן שביקש להפחית את סכום חלוקת הרכוש שנקבע לו מול גרושתו. בית המשפט קבע כי שווי חברת היהלומים שלו, ששימשה בסיס לחלק הארי של חלוקת הרכוש, יחושב לפי שוויה במועד הפרידה, ולא לפי שוויה הנוכחי הנמוך יותר, כפי שדרש היהלומן. בנוסף, בית המשפט קיבל חלקית את ערעור האישה והגדיל את הסכום שעליו לשלם לה בכ-200 אלף שקל, בגין פערי כושר השתכרות.
בני הזוג, שנישאו בשנות ה-80, צברו במהלך נישואיהם נכסים שכללו בית ושתי דירות להשקעה בתל אביב. הבעל ניהל עסק יהלומים באמצעות חברה שבבעלותו, בעוד האישה, בעלת תארים במשפטים, ניהלה את חשבונות החברה. בשנת 2020 פתחה האישה בהליכים משפטיים, ובהמשך הגישה תביעה רכושית, בה טענה כי הבעל הסתיר מלאי יהלומים בשווי מיליוני דולרים, ואף הודה בכך בשיחות מוקלטות.
מומחה שמונה על ידי בית המשפט העריך את שווי החברה בכ-8.87 מיליון שקל, ובהתאם לכך נקבע כי על הבעל לשלם לאישה כ-4.4 מיליון שקל. שני הצדדים ערערו על ההחלטה. היהלומן טען לירידה משמעותית במחירי היהלומים מאז הדיווח לרשויות המס, וביקש לחשב את השווי לפי מועד מימוש היהלומים בפועל. הוא גם האשים את גרושתו בלקיחת תכשיטים בשווי מאות אלפי דולרים ודרש לחייבה במחצית הריביות והקנסות על חוב מס של כ-10 מיליון שקל.
השופט נפתלי שילה, שכתב את פסק הדין, דחה את טענות היהלומן. הוא קבע כי מכיוון שהבעל המשיך לנהל את החברה לאחר הפרידה, כל שינוי בשוויה הוא באחריותו בלבד. השופט הדגיש כי היה לבעל אפשרות לממש את היהלומים סמוך למועד הפרידה ולהעביר לאישה את חלקה, אך בחר שלא לעשות כן. כמו כן, נדחו טענותיו לגבי לקיחת תכשיטים וחוב המס, מאחר שלא הוכיח אותן. בית המשפט קבע כי הבעל יכול היה לפרוע את חוב המס באמצעות מכירת יהלומים או דירות, אך לא עשה זאת.
בנוסף, בית המשפט קיבל את ערעור האישה בנוגע לפערי כושר ההשתכרות. השופט ציין כי למרות השכלתה המשפטית, ניסיונה התעסוקתי של האישה מוגבל, ויהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה בגילה. לפיכך, נוספו לחיוב הבעל כ-200 אלף שקל, בצירוף ריבית. בסיום הדיון, חויב הבעל לשלם לאישה הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50 אלף שקל.
מוזכרים