ישראל חריגה בעולם: יום הבחירות עולה למשק 2.54 מיליארד שקל
תומצת מתוך Israel Hayom על ידי baba
יום שבתון בבחירות לכנסת בשנת 2026 יעלה למשק הישראלי כ-2.54 מיליארד שקל, עלייה של 50% לעומת 2022. ישראל חריגה בעולם בכך שהיא משביתה את המשק לצורך בחירות, בעוד רוב המדינות מקיימות בחירות בסופי שבוע או מאפשרות הצבעה משולבת עם שגרת העבודה. החוקרים מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מדגישים כי למרות העלות, אין ודאות שהחיסכון הכלכלי מביטול השבתון מצדיק את הסיכון לפגיעה בהשתתפות הדמוקרטית.
הידיעה ב-5 שורות · תקציר של baba
- יום שבתון בבחירות 2026 יעלה למשק הישראלי כ-2.54 מיליארד שקל, עלייה של 50% לעומת 2022.
- ישראל חריגה בעולם בכך שהיא משביתה את המשק לצורך בחירות.
- רוב מדינות ה-OECD מקיימות בחירות בסופי שבוע או מאפשרות הצבעה משולבת עם שגרת עבודה.
- עלות יום השבתון ב-2026 מוערכת בכ-1.67 מיליארד שקל למגזר העסקי וכ-865 מיליון שקל למגזר הציבורי.
- החוקרים מזהירים כי ביטול השבתון עלול לפגוע בהשתתפות הדמוקרטית.
יום שבתון בבחירות לכנסת בשנת 2026 צפוי לעלות למשק הישראלי כ-2.54 מיליארד שקל, עלייה של כ-50% לעומת כ-1.69 מיליארד שקל בבחירות 2022. כך עולה מסקירה של אסף הימן ועופר קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הבוחנת את המחיר הכלכלי של יום הבחירות בישראל בהשוואה למדינות מפותחות.
הממצא המרכזי בסקירה הוא שישראל חריגה בעולם בכך שהיא משביתה את המשק לצורך בחירות. רוב מדינות ה-OECD מקיימות בחירות בסופי שבוע, ורק שתיים מתוך 38 מדינות, ישראל וקוריאה הדרומית, מעניקות יום שבתון במהלך שבוע העבודה. במדינות כמו ארה"ב, בריטניה, קנדה והולנד, העובדים נדרשים לשלב את ההצבעה עם שגרת העבודה, בעוד מדינות כמו גרמניה, צרפת ויפן מקיימות בחירות בימי מנוחה.
העלות הכלכלית בישראל משמעותית, כאשר ב-2026 כ-1.67 מיליארד שקל מיוחסים למגזר העסקי וכ-865 מיליון שקל למגזר הציבורי. החישוב מבוסס על תחזית לתוצר שנתי של 2.253 טריליון שקל, אך החוקרים מציינים כי מדובר באומדן התלוי בהנחות החישוב, ותרחיש מתון יותר מעריך את אובדן התוצר בכ-2.34 מיליארד שקל.
למרות העלות, יום השבתון בישראל נתפס כאמצעי מרכזי להבטחת נגישות לקלפיות, זאת בניגוד למדינות אחרות המאפשרות הצבעה מוקדמת או בדואר. עם זאת, הקלפיות בישראל פתוחות שעות רבות, מה שמחזק את הטענה שניתן לאפשר הצבעה גם ללא השבתת המשק. הצעות להתנות את השבתון בהצבעה בפועל או לקצרו לא עברו, וסקר מ-2020 הראה תמיכה ציבורית במתן שבתון רק למי שהצביע. החוקרים מזהירים כי מהלך כזה עלול לפגוע בפרטיות הבוחרים, ומסקנתם היא שאין ודאות שהחיסכון הכלכלי מצדיק את הסיכון לפגיעה בהשתתפות הדמוקרטית.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.
