מדריך / יום הבחירות: האם ניתן לחייב עובד לעבוד, ומה השכר שמגיע לו?

יום הבחירות הוא יום שבתון על פי חוק, מה שאומר שעובדים אינם מחויבים להגיע לעבודה. עובדים שעבדו לפחות 14 ימים רצופים לפני הבחירות זכאים לשכר רגיל עבור יום זה, ללא ניכוי מימי החופשה השנתית. יום השבתון נחשב בדרך כלל בין השעות 07:00 ל-22:00, בהתאם לשעות ההצבעה.

מעסיקים יכולים לחייב עובדים לעבוד ביום הבחירות רק אם מקום העבודה מוגדר כ״שירות ציבורי" על ידי ועדת הבחירות המרכזית, כגון תחבורה ציבורית, כוחות ביטחון, בתי חולים, שירותי תקשורת, מים וחשמל, מסעדות ובתי קפה. אם מקום העבודה אינו ברשימה זו, המעסיק אינו יכול לכפות עבודה.

עובדים המועסקים ביום הבחירות, כולל אלו בשירותים ציבוריים, זכאים לתגמול מיוחד. לרוב מדובר בשכר כפול (200%) או בשכר רגיל בתוספת שעות חופשה חלופיות. לגבי חישוב שעות נוספות ביום הבחירות, קיימות פרשנויות משפטיות שונות לגבי גובה התוספת, אך אין הכרעה סופית. עובדים בוועדות קלפי, מאבטחים וסדרנים מטעם ועדת הבחירות מקבלים שכר קבוע ואינם זכאים לגמול שעות נוספות.

מעסיקים מחויבים לאפשר לעובדים לצאת להצביע, גם אם הם עובדים בשירות חיוני. עבודה זמנית עבור ועדת הבחירות או מפלגה, עד לסכום של 19,600 שקלים, אינה פוגעת בזכאות לדמי אבטלה. בני נוער מגיל 14 (בחופשות) או 16 (במהלך הלימודים) יכולים לעבוד בקמפיינים, אך תחת מגבלות חוק עבודת הנוער, וזכאים לשכר מינימום ולשכר כפול ביום הבחירות.

הלנת שכר היא תופעה נפוצה, ולכן חשוב לקבל הסכם העסקה בכתב. אסור למעסיקים לאיים על עובדים בנוגע להצבעה, וכן אסור להפלות עובדים על רקע השקפתם הפוליטית. לגבי הבעת דעה פוליטית במקום העבודה או ברשתות החברתיות, קיימות מגבלות בהתאם לנסיבות ולפגיעה הפוטנציאלית במקום העבודה. במגזר הציבורי והביטחוני חלות מגבלות מחמירות יותר על התבטאויות פוליטיות.