ישראל בצומת דרכים: הסחר העולמי, הביטחון ושיקום הצפון

יו"ר חברת נמלי ישראל, חזי חאלאויה, הסביר בפאנל מיוחד כי האיום החות'י על נתיבי הסחר הימיים מהווה הזדמנות היסטורית לישראל להפוך לצומת סחר מרכזי בין אסיה לאירופה. לדבריו, סגירת הגישה לנמל אילת אינה הבעיה, אלא סגירת הגישה לאירופה דרך תעלת סואץ, הפוגעת בכלכלה הגלובלית וגורמת לעיכובים ועלויות ביטוח ואחסנה. חאלאויה קרא לנצל את ההזדמנות במסגרת פרויקט מסדרון הסחר IMEC, למצב את ישראל כצומת אסטרטגי שיחזק את עצמאותה הכלכלית.

מומחית לתימן, ענבל נסים לובטון, הדגישה כי ההתמודדות עם האיום החות'י דורשת פעולה רב-ממדית, הכוללת פתרון למלחמת האזרחים בתימן ושיתוף פעולה בינלאומי, ולא רק תקיפות אוויריות. ד"ר גיא לרון, חוקר מהאוניברסיטה העברית, הוסיף כי על ישראל להתמקד בפיתוח תשתיות תחבורה אטרקטיביות כדי לחזק את מעמדה כנתיב סחר חלופי.

יו"ר מפעל הפיס, איציק לארי, קרא לבנות אסטרטגיה כלכלית חדשה לצפון ולדרום, שתשכפל את הצלחת תעשיית ההייטק האמריקנית. מפעל הפיס מקדם בניית מרכזי חוסן ומלווה רשויות מקומיות חלשות, תוך השקעה בחינוך, טכנולוגיה ויזמות ליצירת מוקדי תעסוקה בפריפריה. חיזוק הפריפריה, לדבריו, הוא אינטרס לאומי וכלכלי לצמצום פערים והגדלת התוצר.

יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית, בועז לוי, ציין כי ישראל מתמודדת עם אתגרים מורכבים בתחום הטילאות, אך פועלת לחידוש מלאי המיירטים ולחיזוק מערך ההגנה הרב-שכבתי, הכולל את מערכות החץ. הוא הביע ביטחון ביכולת ישראל להתמודד עם איומים עתידיים, למרות מגבלות על אספקת רכיבים זרים, ומדגיש את הביקוש הבינלאומי למערכות ההגנה הישראליות.

מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, ביקר את העיכובים בשיקום תשתיות הצפון, כאשר רק 37 מיליון שקל מתוך 600 מיליון שהובטחו התקבלו. הוא ציין לטובה את פרויקט הרכבת לקריית שמונה, שקיבל תקציב של 2.4 מיליארד שקל, והציג תוכניות להקמת שתי מנהרות באורך 20 ק"מ. כמו כן, מקודמת רכבת לאילת ושדות תעופה משלימים בבית קמה וברמת דוד, תוך קריאה לשילוב המגזר הפרטי.