ביה"ד: הזכרת חברות קשורות בהסכם עבודה - לא יוצרת מחויבות שלהן

מאת איתמר לוין

עסקיםטון ענייני

עברית · מקור יחיד

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה של 1.2 מיליון שקל שהגיש מנהל פרויקטים לשעבר נגד קבוצת רוטשטיין. השופטת קבעה כי הבונוס שהובטח לתובע הבשיל לאחר סיום עבודתו, וכי הזכרת חברות קשורות בהסכם אינה יוצרת מחויבות שלהן. התובע הועסק בחברת אנשי העיר, חברה קשורה לרוטשטיין, וטען לחוב בונוסים לאחר פיטוריו. השופטת הדגישה כי הרמת מסך בין חברות באשכול תיעשה רק במקרים חריגים, וכי הבונוס הוגדר כמותנה ולא כעמלה.

הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba

בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעת בונוסים בסך 1.2 מיליון שקל של מנהל פרויקטים לשעבר נגד קבוצת רוטשטיין.
השופטת קבעה כי הבונוס הובטח לתובע הבשיל לאחר סיום יחסי העבודה, ולכן אינו זכאי לו.
הזכרת חברות קשורות בהסכם עבודה אינה יוצרת מחויבות שלהן כלפי העובד, אלא במקרים חריגים.
התובע הועסק בחברת אנשי העיר, חברה קשורה לקבוצת רוטשטיין, וטען לחוב בונוסים לאחר פיטוריו.
הבונוס הוגדר כמותנה ולא כעמלה, ולכן התובע אינו זכאי לו עבור אבני דרך שהושגו לאחר סיום עבודתו.
התובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 27,500 שקל.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה תביעה בסך 1.2 מיליון שקל שהגיש מנהל פרויקטים לשעבר נגד קבוצת הנדל"ן רוטשטיין. השופטת קארין ליבר-לוין קבעה כי הבונוס שהובטח לתובע הבשיל לאחר סיום יחסי העבודה, ולכן אינו זכאי לו. עוד נקבע כי הזכרת חברות קשורות בהסכם עבודה אינה יוצרת מחויבות שלהן כלפי העובד, אלא אם כן מתקיימים תנאים חריגים להרמת מסך.

התובע, אסף שמלה, הועסק בשנים 2019-2022 בחברת אנשי העיר, שהיא חברה קשורה לקבוצת רוטשטיין. שכרו כלל שכר בסיס ובונוס משתנה. לאחר פיטוריו, טען שמלה כי הקבוצה חייבת לו בונוסים בסך 600,000 שקל, וכן תבע פיצויים נוספים. קבוצת רוטשטיין טענה כי הפיטורין נעשו כדין.

השופטת ליבר-לוין הסבירה כי שאלת הזכאות לתשלום בגין עסקה שהושלמה לאחר סיום יחסי עבודה היא שאלה חוזית-פרשנית. היא הדגישה כי אשכול חברות הוא התאגדות כלכלית לגיטימית, וכי הרמת מסך בין חברות באשכול תיעשה רק במקרים חריגים. כמו כן, נקבע כי זהות האורגנים בחברות אינה מלמדת על קיומה של יריבות בין התובע לכל אחת מהן, והנטל להוכיח ממשק בין תפקידו בחברה אחת לעבודתו מול חברה אחרת מוטל על התובע.

בנוסף, השופטת קבעה כי אין משמעות לכינוי שניתן לתוספת שכר, כגון 'בונוס' או 'עמלה', אלא יש לבחון את מהות התוספת. במקרה זה, הבונוס הוגדר כמותנה ולא כעמלה, ולכן התובע אינו זכאי לו עבור אבני דרך שהושגו לאחר סיום עבודתו. יתר רכיבי התביעה נדחו, ושמלה חויב בתשלום הוצאות בסך 27,500 שקל.

הסיקור