ההכנסות מעבודה ירדו, המדינה סגרה את הפער באמצעות תמיכות

סקר הוצאות והכנסות משק הבית לשנת 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מציג תמונה מעורבת: מדד ג'יני לאי־שוויון ירד, אך ההכנסה הריאלית מעבודה למשק בית נשחקה. את הפער סגרו בעיקר קצבאות ותמיכות ממשלתיות, שזינקו ריאלית בכ־15%, בעוד ההכנסה מעבודה עלתה נומינלית ב־1.7% בלבד, שהם ירידה ריאלית של כ־1.4%. עלייה זו נובעת בעיקר מהשפעות המלחמה, שכללה גיוס מילואים נרחב, פינוי עשרות אלפי אזרחים וטלטלות בשוק התעסוקה.

ההכנסה הממוצעת ברוטו (לפני מס) עמדה על כ־27,173 שקל, ללא שינוי ריאלי. ההכנסה נטו עלתה ריאלית ב־1.3% לכ־22,555 שקל, בין היתר בשל ירידה בתשלומי החובה. ההוצאה לתצרוכת כמעט ולא עלתה, כך שבממוצע משק הבית צרך ב־2024 כ־1% פחות במונחים ריאליים מאשר ב־2022.

למרות ירידת מדד ג'יני, פערים משמעותיים נותרו. פער ההכנסה הכספית נטו בין העשירון העליון לתחתון הצטמצם מפי 7.3 לפי 6.8, אך עדיין נחשב גבוה במדינות ה־OECD. משקלם של העשירון העליון והתחתון בהכנסה הכספית נטו עלה מעט, בעוד מעמד הביניים־הגבוה, המבוסס על שכר גבוה ומשרות טכנולוגיות, נשחק. חלקו של העשירון התשיעי ירד בחדות, והוא נפגע גם ממילואים.

פער הנכסים, לעומת זאת, התרחב. ערך הדירה הממוצעת בעשירון העליון עלה משמעותית יותר מאשר בעשירון התחתון, מה שהגדיל את הפער בבעלות על נכסים. במקביל, שיעור משקי הבית הגרים בדירה בבעלותם ירד, ושיעור השוכרים עלה, כאשר שכר הדירה הממוצע עלה ב־6.3% נומינלית.

הנתונים לשנת 2024 משקפים את השפעת המלחמה, עם עלייה בחלקן של הקצבאות בהכנסת העשירון העליון, בניגוד לירידה בעשירון התחתון. ההסבר לכך עשוי להיות קבלת סיוע על ידי משרתי מילואים ומפונים בעלי הכנסות גבוהות. בשנה הבאה, עם עליית המע"מ והקפאת מדרגות המס, יתברר כיצד השינויים הללו ישפיעו על חלוקת ההכנסות ומי יישא בנטל. ההערכה היא שירידת אי־השוויון ב־2024, שנשענה על תמיכה ציבורית זמנית, תתברר כזמנית.