הפערים בין העשירונים: עד פי שבעה בהכנסות

סקר הוצאות משק הבית לשנת 2024 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ״ס) חושף פערים משמעותיים בהכנסות בין העשירונים בישראל, אך פערים קטנים יותר בהוצאות. ההכנסה הכספית נטו החודשית של משק בית בעשירון העליון עמדה על כ-49,500 שקל, לעומת כ-7,300 שקל בלבד בעשירון התחתון, פער של כמעט פי שבעה. לעומת זאת, ההוצאה החודשית הממוצעת בעשירון העליון הייתה כ-21,800 שקל, בעוד שבעשירון התחתון היא עמדה על כ-11,900 שקל, פער של פחות מפי שניים. בשני העשירונים התחתונים, ההוצאה הממוצעת אף עלתה על ההכנסה נטו.

נתונים אלו נאספו בשנת 2024, שהתאפיינה במלחמת חרבות ברזל, גיוס מילואים נרחב ופינוי תושבים. באופן מפתיע, דווקא בשנה זו נרשמה ירידה באי-שוויון בהכנסות, כאשר מדד ג'יני ירד ל-0.333 לעומת 0.349 ב-2023.

ההכנסה הממוצעת ברוטו לחודש למשק בית בישראל עמדה בשנת 2024 על כ-27,173 שקל, וההכנסה החציונית על כ-20,540 שקל. עיקר ההכנסה (76.6%) מגיעה מעבודה, בעוד שקצבאות ותמיכות מהוות 14.8%. בעשירון התחתון, רק 60.9% מההכנסה מקורם בעבודה, ו-37.6% מקצבאות ותמיכות, לעומת 81% מעבודה ו-3.5% מקצבאות בעשירון העליון.

הפערים באים לידי ביטוי גם ברכוש ובגישה לשירותים. כמעט בכל הבתים יש מזגן (96.8%) וטלוויזיה (84.3%), ול-72.7% יש מכונית אחת לפחות. אולם, בעשירון העליון ל-50.7% יש שתי מכוניות או יותר, פער של פי 11 לעומת העשירון התחתון (4.6%). גם בגישה לאינטרנט הפער בולט: 93.1% בעשירון העליון לעומת 54.3% בעשירון התחתון.

ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת ברמת המשק כולו עמדה על כ-18,695 שקל, עלייה של 0.3% בלבד לאחר ניכוי אינפלציה לעומת 2023. סעיפי ההוצאה העיקריים הם דיור (25%), תחבורה ותקשורת (18.4%) ומזון (17.9%). הנתונים מצביעים על יציבות בהוצאה הריאלית הממוצעת, אך מעידים על כך שהפערים בין העשירונים נותרו עמוקים, למרות הירידה באי-שוויון בהכנסות.