באיזה עשירון אתם? העשירון העליון מכניס פי 7.3 מהתחתון - בואו לבדוק

סקר הוצאות משק הבית לשנת 2023, שפורסם לאחרונה, חושף פערים משמעותיים בהכנסות ובהוצאות בין העשירונים השונים בישראל. משק בית בעשירון התחתון מכניס בממוצע כ-6,360 שקל נטו בחודש, בעוד הוצאותיו מגיעות לכ-10,600 שקל, מה שיוצר גירעון חודשי של כ-4,260 שקל. לעומת זאת, בעשירון העליון ההכנסה נטו החודשית היא כ-46,500 שקל, וההוצאה עומדת על כ-21,800 שקל בלבד, מה שמשאיר עודף של למעלה מפי שניים מההוצאה.

הפער בהכנסה נטו בין העשירון העליון לתחתון עומד על פי 7.3, בעוד הפער בהוצאות הוא פי 2 בלבד. שני העשירונים התחתונים מוציאים יותר ממה שהם מכניסים, כאשר בעשירון השני הפער השלילי מצטמצם לכ-1,100 שקל. החל מהעשירון השלישי, ההכנסה עולה על ההוצאה, ובמרכז הסולם הפער מגיע עד 44%. בעשירון העליון, העודף מאפשר חיסכון, השקעות והחזרי הלוואות.

הסקר החדש משתמש לראשונה בנתוני הכנסות מנהליים מרשות המסים והביטוח הלאומי, לצד דיווח עצמי על הוצאות. שינוי זה הביא לעלייה משמעותית בהכנסה הממוצעת המוצהרת לכ-26,330 שקל ברוטו ו-21,606 שקל נטו למשק בית, מה שמגביל את ההשוואה לשנים קודמות. ההוצאה הכספית הממוצעת, ללא שווי השימוש בדירה בבעלות, עמדה על 14,823 שקל, שהם כ-69% מההכנסה נטו.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מציעה כלי אינטראקטיבי המאפשר למשקי בית לבדוק באיזה עשירון הם נמצאים, על פי הכנסתם נטו לנפש סטנדרטית או הכנסה ברוטו למשק בית. שיטת הדירוג לפי נפש סטנדרטית לוקחת בחשבון את גודל המשפחה באופן מותאם, כאשר כל נפש נוספת תורמת פחות להוצאות. לדוגמה, זוג ללא ילדים עם הכנסה נטו של 20,000 שקל מגיע ל-10,000 שקל לנפש סטנדרטית, בעוד משפחה בת חמש נפשות עם 30,000 שקל נטו מגיעה ל-8,000 שקל לנפש סטנדרטית, ולכן הזוג מדורג גבוה יותר.

נתונים נוספים מהסקר מראים כי בעשירון התחתון יש בממוצע 4.2 נפשות ו-0.9 מפרנסים, כאשר כ-60% מההכנסה מגיעה מעבודה והיתר מקצבאות. בעשירון העליון, הממוצע הוא 2.4 נפשות ו-1.7 מפרנסים, כאשר כ-82% מההכנסה מגיעה מעבודה. העשירון העליון מחזיק ב-22.1% מסך ההכנסה נטו, בעוד חמשת העשירונים התחתונים יחד מחזיקים בכ-27.5%. מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות עומד על 0.349. סעיפי ההוצאה העיקריים הם דיור (25.3%), תחבורה ותקשורת (18.6%) ומזון (17.9%).