מנכ"ל נתיבי ישראל: הקמת מטרו בגוש דן תיקח לפחות 20 שנה
תורגם ותומצת מתוך Vesty על ידי baba
מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, העריך כי הקמת מערכת מטרו בגוש דן תיקח לפחות 20 שנה, ומתח ביקורת על הגישה הממשלתית לפרויקטים תשתיתיים. הוא קרא לגיוס חברות פרטיות ולהאצת תהליכים, תוך שהוא מציין כי הבירוקרטיה מעכבת פרויקטים לאומיים. פרץ התייחס גם לעיכובים בשיקום הצפון, לקידום פרויקט הרכבת לקרית שמונה, ולתכנון הרכבת לאילת ושדות תעופה חלופיים. הוא הדגיש את חשיבות התחבורה הציבורית כפתרון לעומסי התנועה במרכז הארץ.
הידיעה ב-6 שורות · תקציר של baba
- מנכ"ל נתיבי ישראל: הקמת מטרו בגוש דן תיקח לפחות 20 שנה.
- ניסים פרץ קורא לגיוס המגזר הפרטי להאצת פרויקטים תשתיתיים לאומיים.
- בירוקרטיה ממשלתית מעכבת פרויקטים, כולל שיקום תשתיות בצפון הארץ.
- הושקעו רק 37 מיליון שקל מתוך 600 מיליון שהובטחו לשיקום הצפון.
- פרויקט הרכבת לקרית שמונה מקודם, אך הרכבת לאילת מתעכבת.
- פרץ: ישראל חלשה בביצוע פרויקטים לאומיים, למרות יכולות תכנון טובות.
מנכ"ל חברת נתיבי ישראל, ניסים פרץ, העריך כי בקצב הבנייה הנוכחי, הקמת מערכת מטרו בגוש דן תימשך לא פחות מ-20 שנה. פרץ, המכהן בתפקידו 11 שנים, מתח ביקורת חריפה על הגישה הממשלתית לפרויקטים תשתיתיים, וקרא לגיוס חברות פרטיות לביצוע פרויקטים לאומיים, תוך שהוא מזהיר כי הבירוקרטיה הממשלתית מעכבת את פיתוח התשתיות.
"אני לא אופטימי לגבי לוחות הזמנים שמדברים עליהם. 20 שנה, לא פחות", אמר פרץ בכנס "אנשי המדינה" של "ידיעות אחרונות" ב-13 באוקטובר. הוא הדגיש כי ניסיונו רב השנים בתחום התשתיות, כולל שירותו כראש אגף לוגיסטיקה בצה"ל, מעניק לו הבנה מעמיקה בנושא. לדבריו, הבעיה אינה נעוצה בחברת נת"ע עצמה, אלא בגישת מקבלי ההחלטות. הוא סבור כי שיתוף המגזר הפרטי, המונע משיקולי רווח, היה מאיץ את התקדמות הפרויקט.
פרץ ציין כי בשנים האחרונות חל שינוי בתפיסת התחבורה בישראל, וההבנה כי פתרונות של כבישים חדשים אינם מספקים במרכז הארץ. הוא הדגיש את חשיבות התחבורה הציבורית, הכוללת שבילי אופניים, נתיבים מופרדים, רכבות קלות וכבדות, כמפתח לעתיד התחבורה בישראל. הוא הביע אכזבה מכך שקווי מטרו נוספים ממתינים עשור, למרות קיומם של נתיבים מופרדים.
בנוגע לשיקום תשתיות בצפון הארץ, סיפר פרץ כי הוא מתגורר ביישוב דובב הסמוך לגבול, ועדיין אין לו ממ"ד ממוגן למרות שלוש שנים שחלפו. הוא השווה זאת לטיפול המהיר והיעיל שניתן לתשתיות בדרום, שם הושקעו משאבים רבים. לדבריו, הובטחו 600 מיליון שקל לשיקום הצפון, אך בפועל הועברו רק 37 מיליון שקל, והתהליך מתעכב בשל בירוקרטיה ועיכובים בהסכמים ארגוניים.
פרץ ציין לחיוב את פרויקט מסילת הרכבת לקרית שמונה, שזכה לתקצוב של 2.4 מיליארד שקל בזכות התערבות שר. הוא צופה כי עד 2028 יפורסמו מכרזים להקמת מנהרות באורך 20 ק"מ בין מחלף חנניה לראש פינה. בנוגע לפרויקט הרכבת לאילת, הוא הציע לחלקו לשני שלבים, כאשר הקטע מבאר שבע לדימונה כבר ממומן, אך הקטע מדימונה לאילת טרם סיים את שלב התכנון, וקיים חשש לפגיעה אקולוגית.
בנוגע לשדות תעופה חלופיים לבן-גוריון, קרא פרץ שוב לגיוס המגזר הפרטי. הוא ציין כי מכרז לשדה התעופה בית קמה יפורסם ב-2028, ופרויקט רמת דוד יתקדם מעט מאוחר יותר בשל תיאום עם חיל האוויר. לבסוף, הסביר פרץ כי הקושי בביצוע פרויקטים לאומיים נובע מחולשה בביצוע, למרות יכולות תכנון טובות, והביא דוגמה אישית שבה נמנע ממנו לקצר לוח זמנים בפרויקט.
מוזכרים
לא אותו אירוע: ידיעות אחרות שחולקות עם הידיעה הזו אנשים, מקומות או נושא. רקע, תגובות והמשכים.