הבורסה בחנה 10 מערכות בחירות: מה קורה לשוק ביום שאחרי הקלפיות?

מחקר חדש של יחידת המחקר בבורסה לניירות ערך, לקראת הבחירות לכנסת ה-26, בחן את התנהגות שוק המניות הישראלי סביב עשר מערכות בחירות מאז 2003. המחקר, שנערך על ידי הכלכלן ניסן אברהם, מצא כי השנה שלאחר הבחירות נוטה להיות חזקה יותר עבור השוק המקומי. ב-12 החודשים שלאחר מערכות הבחירות שנבדקו, מדד ת״א-125 הניב תשואה ממוצעת של כ-16.4%, לעומת תשואה שנתית ממוצעת של כ-11.5% לאורך כל התקופה.

עם זאת, בבורסה מזהירים מפני ייחוס התשואות הגבוהות לבחירות בלבד. חלק ממערכות הבחירות שנבדקו התקיימו לאחר משברים כלכליים משמעותיים, כמו התפוצצות בועת הדוט-קום, המשבר הפיננסי העולמי ומשבר הקורונה, וההתאוששות מהם תרמה גם היא לביצועי השוק.

המחקר השווה את ביצועי מדד ת״א-125 למדד S&P 500. בעוד שב-12 החודשים שלאחר הבחירות הניב המדד הישראלי תשואה ממוצעת של 16.4% (לעומת 13.1% במדד האמריקאי במונחים שקליים), הרי שב-12 החודשים שקדמו לבחירות, השוק המקומי נטה לפגר אחרי וול סטריט, עם תשואה ממוצעת של 5% בלבד לעומת 10.1% במדד האמריקאי.

ממצא נוסף נוגע למערכות בחירות שלא הסתיימו בהקמת ממשלה. שלושה חודשים לפני בחירות ללא הכרעה, מדד ת״א-125 ירד בממוצע ב-5.3%, לעומת ירידה של 0.2% בלבד בתקופות מקבילות לפני בחירות שהסתיימו בהכרעה. מיד לאחר הבחירות, התמונה התהפכה, וכבר שלושה חודשים אחריהן, התשואה המצטברת עמדה על 4.7% במערכות ללא הכרעה ועל 4.1% במערכות שבהן הוקמה ממשלה.

מסקנת המחקר היא שהחשש מקיפאון פוליטי מתומחר בשוק עוד לפני הבחירות, ולכן גם אי-הכרעה אינה בהכרח הפתעה למשקיעים. החולשה היחסית שנרשמה בשוק המקומי בחודשים האחרונים עשויה להעיד על כך שהמשקיעים כבר מביאים בחשבון תרחיש של אי-הכרעה פוליטית. עם זאת, המחקר מדגיש כי מחירי המניות מושפעים ממגוון רחב של גורמים, ולא ניתן לייחס את ביצועי הבורסה לבחירות בלבד.

המחקר בחן גם את התנהגות השקל. בשנה שלפני הבחירות התחזק השקל בכ-1.4% בממוצע, לעומת ייסוף שנתי ממוצע ארוך טווח של 2.3%. בשנה שלאחר הבחירות התחזק השקל בכ-2.5% בממוצע. הסבר אפשרי הוא שאי-הוודאות לקראת הבחירות מעלה את פרמיית הסיכון, ולאחר מכן, כשהתמונה מתבהרת, ההשפעה נחלשת.

המסר המרכזי מהבורסה הוא שרמת הוודאות שהמערכת הפוליטית מספקת למשקיעים חשובה יותר מזהות המפלגה המנצחת. כאשר החשש מחוסר הכרעה גובר, השוק נחלש עוד לפני הבחירות, אך הפערים נסגרים בתוך חודשים ספורים גם ללא הקמת ממשלה. השאלה הכלכלית המרכזית ביום שאחרי הבחירות היא האם התוצאה תאפשר הפחתת אי-וודאות וגיבוש מדיניות כלכלית ברורה.