4.6 מיליארד שקל מהמדינה: מה חושף הדוח של קופות החולים?

על פי דוח סיכום פעילות קופות החולים לשנת 2025, שפרסם משרד הבריאות, קופת חולים כללית, הגדולה במדינה, רשמה ירידה קלה בנתח השוק שלה בקרב המבוטחים, הן במונחים כלליים והן במונחי "נפשות מתוקננות". נתח השוק שלה בנפשות מתוקננות ירד מ־52.19% ל־51.88%, ומגמה זו נמשכת מאז 2014, אז עמד על 55.83%. במקביל, קופת חולים מכבי רשמה עלייה בנתח השוק שלה, מ־27.48% ל־27.51% במונחים כלליים, ומ־27.8% ל־28.07% בנפשות מתוקננות. מאוחדת עלתה מ־13.99% ל־14.14% (ומ־12.58% ל־12.7% בנפשות מתוקננות), ונתח השוק של לאומית נותר יציב על 7.57%.

למרות הירידה בנתח השוק, מספר המבוטחים המוחלט בכללית עלה, בעיקר בשל הצטרפות מבוטחים חדשים. הקופה אף הצליחה לצרף 73 אלף מבוטחים מקופות אחרות, אך במקביל עברו ממנה 73.1 אלף מבוטחים לקופות האחרות. כללית הסבירה את הירידה בנתח השוק במגמות דמוגרפיות ארוכות טווח, וציינה כי שיעור העוזבים אותה נמוך משמעותית מהממוצע ביתר הקופות. עוד צוין כי כללית הצליחה לצמצם את הגירעון שלה ל־364 מיליון שקל, לעומת 542 מיליון שקל בשנה שעברה, בעיקר בשל פעילות בתי החולים שלה, שהיא הקופה היחידה המפעילה רשת כזו.

יתר הקופות אינן גירעוניות, אך במכבי חלה ירידה בעודף מ־189 מיליון שקל ל־11 מיליון שקל, בעוד במאוחדת ובלאומית נרשמה עלייה בעודף. משרד הבריאות ציין כי ההוצאות עלו בכל הקופות, בעיקר על שכר רופאים, רכש שירותים, תרופות וציוד רפואי. ההוצאה על רכישת שירותים מבתי חולים עלתה בכל הקופות, בשל הגידול במספר המבוטחים והנטייה לרכוש שירותים מבתי חולים חיצוניים.

הדוח מדגיש כי ללא תמיכות משרד הבריאות, בסך 4.6 מיליארד שקל בשנת 2025 (לעומת 4.1 מיליארד ב־2024), כל הקופות היו רושמות גירעון. התמיכות נועדו בעיקר לבריאות הנפש וליציבות כלכלית. ראש חטיבת כלכלה במשרד הבריאות, חיים הופרט, ציין כי יש להגדיל את תקציבי קופות החולים, במיוחד לאור העלייה הצפויה במחירי התרופות, והביע רצון להכניס את הביטוח הסיעודי ושירותים נוספים לסל הבריאות הרשמי. מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ציין כי הדוח מעיד על ייצוב פיננסי וצמצום גירעון, אך יש להמשיך לבחון את התאמת התקציבים לאתגרים הדמוגרפיים והתחלואה.

ההוצאה הכוללת של קופות החולים על תרופות וציוד רפואי הוכפלה מאז 2011 והגיעה ל־14.8 מיליארד שקל ב־2025. חלקן של השתתפויות המבוטחים במימון סל הבריאות ירד בעשור האחרון מכ־6.8% לכ־5.48% כיום, מה שמצביע על הגדלת חלקו של המימון הציבורי. הקופות הקצו 1.8% מתקציביהן לפיתוח, וכולן הגדילו את שיעור ההשקעות בפיתוח ביחס להכנסות.