מחירי המזון בישראל: התייקרות של פי 4.6 בתוך 4 שנים

קהילתיטון טעון

רוסית · 3 מערכות מסקרות

מחירי מוצרי המזון בישראל עלו בתוך ארבע שנים בכ-20%, קצב הגבוה פי 4.6 מהתקופה שקדמה לכך. מחקר של אוניברסיטת תל אביב מצא כי הסיבות העיקריות הן תחרות מוגבלת, חסמי יבוא וריכוזיות גבוהה בשוק, ולא רק גורמים חיצוניים כמו מחירי סחורות עולמיים או המלחמה. ההתייקרות משפיעה יותר על משפחות מעוטות יכולת, והפתרון טמון בהגברת תחרות ופישוט יבוא.

הידיעה ב-7 שורות · תקציר של baba

מחירי מוצרי מזון בישראל עלו בכ-20% בארבע השנים האחרונות, קצב הגבוה פי 4.6 מהתקופה שקדמה לכך.
מחקר מאוניברסיטת תל אביב מצא כי תחרות מוגבלת, חסמי יבוא וריכוזיות בשוק הם הגורמים העיקריים להתייקרות.
התייקרות המחירים אינה מוסברת במלואה על ידי עליית מחירי סחורות עולמיים או השפעות המלחמה.
ה-OECD מצביע על ריכוזיות גבוהה: שלושה ספקים שולטים ב-84% משוק המזון.
חסמי יבוא, מכסים גבוהים ורגולציה מייקרים את המוצרים מיובאים.
ההתייקרות משפיעה באופן חמור יותר על משפחות בעלות הכנסה נמוכה.
הפתרון המוצע כולל הגברת תחרות, פישוט הליכי יבוא ובחינת מכסים.

מחירי המזון בישראל: התייקרות של פי 4.6 בתוך 4 שנים — איור מערכת שנוצר על ידי baba News, לא צילום של האירוע.

מחירי מוצרי המזון בסופרמרקטים בישראל עלו באופן משמעותי בשנים האחרונות, בקצב הגבוה כמעט פי חמישה מזה שנרשם בארבע השנים שקדמו לכך. מחקר של פרופסור איתי עטר ודוקטורנטית עדי עומר מאוניברסיטת תל אביב, שפורסם ב"ג'רוזלם פוסט", בחן את מחירי 80 מוצרים פופולריים במשך שמונה שנים. המחקר מצא כי בין ספטמבר 2018 לאוגוסט 2022, המחירים עלו ב-19.6% בחנויות שכונתיות, ב-19% בקניות אונליין וב-14.5% בדיסקאונטים. זאת לעומת עלייה של 4.3%, 4.1% ו-2.8% בלבד בארבע השנים שקדמו לכך. קצב ההתייקרות הממוצע עלה פי 4.6 בחנויות שכונתיות ובאינטרנט, ופי 5 בדיסקאונטים.

המחקר מצביע על כך שהתייקרות זו אינה נובעת רק מעליית מחירי חומרי הגלם, האנרגיה והשינוע בעולם, או מהשפעות המלחמה. נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי מדד מחירי היצרן בתעשיית המזון עלה רק בכ-2% בארבע השנים האחרונות, לעומת כ-12% בארבע השנים שלפניהן. במקביל, מדד מחירי המזון העולמי אף ירד בכ-5.7% בין ינואר 2022 ליוני 2025, בעוד שמדד מחירי התוצרת של התעשייה הישראלית עלה ב-13.2% והמדד לצרכן עלה ב-16.3%. הדבר מצביע על כך שההוזלה העולמית לא גלגלה לצרכן הישראלי.

הסיבות העיקריות לייקור, לפי המחקר וה-OECD, הן תחרות מוגבלת בשוק המזון הישראלי, חסמי יבוא גבוהים, רגולציה חקלאית וריכוזיות גבוהה. שלושת ספקי המזון הגדולים מחזיקים ב-84% מהשוק, מה שמקשה על תחרות אמיתית. בנוסף, מכסים גבוהים ונהלים בירוקרטיים מייקרים את היבוא. המלחמה שהחלה באוקטובר 2023 הוסיפה עלויות נוספות של כוח אדם, לוגיסטיקה ושיבושים באספקה, אך היא אינה ההסבר המלא להתייקרות שהחלה עוד קודם.

ההתייקרות משפיעה באופן לא פרופורציונלי על משפחות בעלות הכנסה נמוכה, עבורן הוצאות המזון מהוות אחוז גבוה יותר מהתקציב. למרות שהאינפלציה השנתית ב-2026 נמוכה יותר (כ-1%), היא אינה מבטלת את ההתייקרות המצטברת. פתרונות אפשריים כוללים הגברת תחרות, פישוט הליכי יבוא, ובחינה מחודשת של מכסים, תוך שמירה על ביטחון תזונתי. כמו כן, מומלץ להשוות מחירים, לבחון מותגים פרטיים של רשתות, ולשים לב למחיר ליחידת משקל.

הסיקור