איך מטוס נוסעים עם עבר בעייתי הצליח לשרוד את טיסת פליי-דובאי?

חקירת ניסיון הפיגוע בטיסת פליי-דובאי לנתב"ג נמשכת, ובמקביל עולה השאלה כיצד המטוס עצמו שרד את הטיסה החריגה. המטוס, בואינג 737 מקס 8 בן כמעט 4 שנים, טס במהירות של 166 מטרים בשנייה, שווה ערך לנפילת 44 קומות, וצלל בזווית של 39 מעלות כלפי מטה, פי 3 מירידה סטנדרטית. בשיא הצלילה, המטוס טס במהירות של יותר מ-1,100 קמ"ש, כמעט מהירות הקול.

מומחים הגדירו את הישרדות המטוס כ"נס". אלברטו פדואנלי, בעלי סימולטור טיסה בבריטניה, הסביר כי צלילה ממושכת במהירות גבוהה מפעילה לחץ רב על המטוס. הטייס האוטומטי ככל הנראה נותק בתחילת הצלילה, מה שהוביל להאצה מהירה. לאחר השתלטות על התוקף וייצוב המטוס, הצוות הצליח להאט את המהירות לכ-720 קמ"ש ב-43 שניות, תוך הפעלת כוח של 3 ג'י שלילי, מעבר למה שהמטוס בנוי לעמוד בו (עד 2.5 ג'י).

במהלך האירוע, חלק מהכנף האחורית של המטוס נשבר והגה הכיוון נתלש. מומחים ציינו כי מטוסי נוסעים עוברים בדיקות קפדניות, אך המטוס חרג מהמהירות המרבית שנבדקה (1,000 קמ"ש) וספג נזק חמור יותר ממה שנבדק בתרחישי בדיקה (הגה תקוע לעומת נתלש, כנף שנשברה).

בוב סטוני, טייס לשעבר ברשות התעופה הפדרלית של ארה"ב, ציין כי התמודדות עם שיבושים כאלה מאתגרת טייסים. המטוס נחת בבטחה בתבוכ, סעודיה, ועתיד לעבור בדיקות נזק. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ שיבח את עמידות המטוס.