איך מטוס נוסעים עם עבר בעייתי הצליח לשרוד את טיסת פליי-דובאי?

חקירת ניסיון הפיגוע בטיסת פליי-דובאי לנתב"ג נמשכת, ובמקביל עולה השאלה כיצד המטוס עצמו הצליח לשרוד את הטיסה החריגה. המטוס, בואינג 737 מקס 8 בן כמעט 4 שנים, טס במהירות של 166 מטרים בשנייה, שווה ערך לנפילת 44 קומות, וצלל בזווית של 39 מעלות כלפי מטה, פי 3 מירידה סטנדרטית. בשיא הצלילה, המטוס טס במהירות של למעלה מ-1,100 קמ"ש, כמעט מהירות הקול.

מומחים תיארו את הישרדות המטוס כ"נס". אלברטו פדואנלי, בעלי סימולטור טיסה בבריטניה, הסביר כי צלילה ממושכת במהירות גבוהה מפעילה לחץ רב על המטוס. הטייס האוטומטי ככל הנראה נותק בתחילת הצלילה, מה שהוביל להאצה מהירה. לאחר השתלטות על התוקף וייצוב המטוס, הצוות הצליח להאט את המהירות לכ-720 קמ"ש ב-43 שניות, תוך הפעלת כוח של 3 ג'י שלילי, מעבר ליכולת המבנית של המטוס (עד 2.5 ג'י). כתוצאה מכך, חלק מהכנף האחורית נשבר והגה הכיוון נתלש.

המטוס, שעבר בדיקות קפדניות לפני הפעלתו, עקף בטיסה זו את מהירות הבדיקה המרבית (1,000 קמ"ש) וספג נזקים חמורים יותר מאלו שנבדקו בתרחישים של אובדן שליטה על הגה הכיוון. טייס לשעבר ברשות התעופה הפדרלית של ארה"ב, בוב סטוני, ציין כי פגיעה כה חמורה בהגה הכיוון ובכנף מאתגרת מאוד הנחתה בטוחה.

המטוס נחת בבטחה בנמל התעופה בתבוכ שבסעודיה, שם יעבור בדיקות מקיפות לאיתור נזק בלתי הפיך. הישרדותו נחשבת להישג, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף בירך על עמידותו, וכינה זאת "מופע מדהים של תכנון ועיצוב מבני מדויק ועוצמתי".