בחירות 2026 התנהלות העליון בעניין אבו שחאדה עלולה לפגוע באמון הציבור הערבי

דיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית המשפט העליון בנוגע לפסילת יו"ר בל"ד, סמי אבו־שחאדה, מלהתמודד לכנסת, חשף קונצנזוס רחב בקרב מומחים משפטיים כי ההלכה המשפטית הקיימת אינה מאפשרת את פסילתו. מומחים כפרופסורים מרדכי קרמניצר, יניב רוזנאי, יובל אלבשן ומשה כהן־איליה, כולם הביעו את דעתם כי לא הוכחה פגיעה בביטחון המדינה או סיוע שיטתי למאבק מזוין נגד ישראל, תנאים הכרחיים לפסילה לפי ההלכה המשפטית.

ההלכה המשפטית הנוכחית, כפי שפורשה על ידי העליון, מאפשרת פסילת מועמד רק אם תמיכה במאבק מזוין היא מאפיין דומיננטי שלו לאורך שנים, ורק אם הוא מבקש להיבחר כדי לקדם מטרה זו, וזאת על בסיס ראיות ברורות ומשכנעות. במקרה של אבו־שחאדה, הבקשה לפסילה התבססה על מאמר שפרסם לאחר 7 באוקטובר, בו כינה את הטבח "אירוע היסטורי חשוב מבחינה צבאית, מדינית ואסטרטגית".

חלק מהשופטים הביעו בדיון קושי ליישב את בקשת הפסילה עם ההלכה הקיימת. השופטת דפנה ברק־ארז ציינה כי מדובר במאמר מזעזע, אך שאלה כיצד הדבר מתיישב עם הגישה הקפדנית לזכות לבחור ולהיבחר. נציג היועמ"שית, עו"ד יונתן ברמן, טען כי אין צורך לשנות את ההלכה הפסוקה, אך התקשה להסביר כיצד הדבר מתיישב עם עברו של אבו־שחאדה, שלטענתו אינו תומך במאבק מזוין.

השופטים, שחלקם רצו לפסול את אבו־שחאדה אך הבינו שיצטרכו לסטות מההלכה, ניסו לשכנעו לפרוש מרצון. צעד זה חסך מהם את הצורך לכתוב פסק דין שיחשוף מחלוקות פנימיות ויוריד את הרף לפסילת מועמדים בעתיד. פרופסור אדם שנער העריך כי חמישה שופטים תמכו בפסילה מול ארבעה שהתנגדו, וכי דעת המיעוט חששה מפסק דין שישנה את ההלכה בת 40 השנים האחרונות.

לדברי שנער, גם ללא פסק דין רשמי, "התקדים" שנוצר במקרה זה ירחף מעל מערכת המשפט וישמש תמרור אזהרה למועמדים ולשופטים. הוא הוסיף כי התנהלות השופטים, שנטו לפסול את אבו־שחאדה בהתאם לסנטימנט הלאומי, עלולה להתפרש כהתחמקות ופחדנות משפטית, וכניעה להלך רוח גזעני. שנער הדגיש כי תפקיד בית המשפט הוא לפסוק לפי הדין ולא לפי הלך הרוח הציבורי. הוא ציין כי הימנעות מכתיבת פסק דין מחזקת את תפיסת בית המשפט כשחקן פוליטי, וצפוי להביא לירידה באמון החברה הערבית בו, שכן ראתה בו בעבר מגן אחרון על זכויותיה.