חמאס הטעה את ישראל במשך שנים: כך נבנה "ויר"וס" הדמוקרטיה

חמאס הצליח במשך שנים ליצור אצל ישראל תחושת שאננות, תוך שהוא הופך סימנים ממשיים להכנות למתקפה לשגרה שגרתית. ארגון הטרור בנה מערך הטעיה מתוחכם, שנועד לשכנע את ישראל כי אין הכנות למתקפה רחבת היקף. חמאס הציג באופן מכוון חלק מפעילותו הצבאית, מתוך הנחה שכוחות הביטחון הישראליים יתרגלו ל"איתותי אזהרה" ויפסיקו לראות בהם סימן לאיום מיידי. כך עולה מחקירת עיתונאים, המבוססת על מסמכים פנימיים של חמאס, ממצאי תחקירים של צה"ל לאחר 7 באוקטובר ושיחות עם בכירים במודיעין הישראלי.

היסודות למערך ההטעיה הונחו כבר בשנים 2016-2017, אז דרשו במסמכים של חמאס פיתוח תוכנית הטעיה מקיפה להשגת אלמנט ההפתעה. ההנהגה הבינה שקשה להסתיר לחלוטין פעילות צבאית, ולכן החליטה לגרום לכך שפעילות שתתגלה תקבל פרשנות שגויה. אחד הכלים המרכזיים היו תרגילים צבאיים ותנועות יחידות קבועות, שבוצעו באופן מכוון כדי ליצור שגרה. ההערכה הייתה שבזמן הכנה למתקפה אמיתית, סימנים דומים יתפרשו כעוד אימון.

בהמשך, חמאס החל לקיים תרגילים ראוותניים, שצולמו והופצו בערוצים שבשליטתו, כדי ליצור רושם של הפגנת כוח ולא הכנה למתקפה. למעשה, תרחישי האימונים חזרו על אלמנטים מהמתקפה העתידית, כולל תרגול פריצת גדרות, השתלטות על קיבוצים, חטיפת בני ערובה ושימוש נרחב בטילים. לאחר אימונים אלו, חמאס עקב אחר תגובת ישראל, ולפי מסמכים פנימיים, לא נרשמה עלייה משמעותית בכוננות צה"ל.

במקביל, חמאס טיפח תדמית של ארגון המתמקד בשלטון ברצועת עזה, בהקלות כלכליות ובמניעת מלחמה. בשנת 2018, יחיא סינוואר העביר מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו דרך מצרים על "סיכון מחושב", בעוד שפיתוח תוכניות התקפה נמשך. כספי קטאר והשיחות על הסדרים חיזקו את התפיסה שישראל הייתה שבויה בקונספציה שלפיה חמאס מעוניין ביציבות כלכלית. סינוואר עצמו הצהיר ב-2018 כי מלחמה חדשה אינה באינטרסים של הארגון.

גורם מודיעיני אחד השווה את מערך ההטעיה ל"וירוס" שהשפיע לא רק על פרשנות המודיעין אלא גם על קבלת ההחלטות. גם התשתית התת-קרקעית שימשה ככלי הטעיה, כאשר המשך בניית מנהרות מסוימות נועד להסיט את תשומת הלב מההכנות למתקפה קרקעית רחבה. הערכה שגויה נוספת הייתה לגבי היקף המתקפה המתוכננת; צה"ל העריך עד שני פשיטות של כ-70 מחבלים כל אחת, בעוד חמאס הכין 24 פלוגות תקיפה בהיקף של כ-2,400 לוחמים.

בשבועות שלפני 7 באוקטובר, חמאס השתמש בטקטיקות נוספות ליצירת תחושת יציבות, כמו התרת נסיעת בכירים פוליטיים לחו"ל. מהומות בגבול באוגוסט-ספטמבר שויכו לניסיונות להשיג ויתורים כלכליים, ועם השגת הסדרים בתיווך קטאר ומצרים בסוף ספטמבר, ההערכה הייתה שחמאס קיבל את מבוקשו ולא מעוניין בהסלמה. רבים מהסימנים המזהירים אכן נרשמו, אך פורשו בהתאם לתפיסה המוטעית של כוונות חמאס.