"בדיעבד, אתה מבין כמה הרגע הזה היה מטורף": פרויקט ההונאה של חמאס נחשף

חשיפה של מסמכים פנימיים של חמאס ועדויות של גורמים ביטחוניים חושפת את תוכנית ההונאה המורכבת שהובילה למתקפת ה-7 באוקטובר. על פי הדיווח, חמאס הקים ב-8 בינואר 2023 את "המועצה הצבאית המצומצמת", גוף סודי שבראשו עמד יחיא סינוואר, שדן ב"פרויקט הגדול", שם הקוד למתקפה על ישראל. החלטות המועצה, שנרשמו על ידי מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף, התבססו על ההערכה כי ממשלת ישראל החדשה תסייע בגיוס ציר ההתנגדות וכי פרובוקציות בהר הבית יובילו למתקפה משולבת.

חמאס בחר בטקטיקת הטעיה, מתוך הבנה שבישראל עוקבים אחר פעילותו. ההונאה כללה "הרגל" ו"בלבול", כפי שהוגדרו על ידי מתחקרים. תרגילים צבאיים מתוקשרים נועדו ליצור שגרה אצל ישראל, כך שתרגילים אמיתיים ייתפסו כחלק מהצגה. למשל, תרגילים גדולים במאי ויוני 2023 דימו פריצה לקיבוצים וחטיפת בני ערובה, אך בישראל פירשו אותם כהפגנת כוח חסרת משמעות. גם חפירת מנהרות, שחלקן חצו את הגבול, נועדה להסיט את תשומת הלב מהגנות עיליות.

ההונאה כללה גם "פייק הסדרה" עם ישראל. חמאס ניצל את העברת הכספים מקטאר כדי לשדר עסקים כרגיל, בעודו מתכנן את המתקפה. סינוואר אף שלח לראש הממשלה נתניהו פתק "סיכון מחושב" בעברית, שנועד להרגיע את ישראל. פרשנים וגורמים פוליטיים בישראל, שלא היו מודעים להיקף ההכנות, תמכו בהסדרה, ובכך הפכו, בעקיפין, לחלק מההונאה. גם אימונים "רועשים" של חמאס, שדימו תרחישים קיצוניים, נתפסו על ידי גורמים בישראל כחלק מ"דאווין" ולא כאיום ממשי.

בשבועות שלפני המתקפה, חמאס ביצע פעולות נוספות להטעיה, כמו הענקת אישורי יציאה לחו"ל לבכירים, מה שפורש בישראל כסימן לחוסר כוונה למלחמה. מהומות בגבול עזה באוגוסט וספטמבר נתפסו כלחץ להשבת הטבות, ולא כניסיון לבחון את הגדר. גם לאחר שהתקבלו הבנות עם מצרים וקטאר להרחבת מעבר הפועלים, ישראל פירשה זאת כאיבוד מוטיבציה של חמאס להסלים. ראש הממשלה נתניהו, למרות התרעות, נותר משוכנע שההסדרה אמיתית והסיכון בעזה נמוך, תוך מתן עדיפות להסכם עם סעודיה.

גורמי מודיעין מתארים את ההונאה כ"וירוס" שעיצב את הפרשנות וההתנהלות המודיעינית בישראל, והוביל לתפיסות שגויות. תחקיר צה"ל לאחר 7 באוקטובר לומד את הלקחים מהתפיסות והמודיעין שלפני המתקפה. תגובת צה"ל מציינת כי התהליך כולל תחקור עמוק של התפיסות, המודיעין והקרבות.