כיצד חמאס הטעה את ישראל: "הפרויקט הגדול" והתרגילים שנתפסו כראווה

תחקיר של אתר "ויינט" חושף כיצד חמאס ניהל במשך שנים מבצע הטעיה מורכב נגד ישראל, במטרה להרדים את הדרג הצבאי והמדיני ולהסתיר את ההכנות למתקפה הרצחנית של ה-7 באוקטובר. התחקיר, המבוסס על מסמכים פנימיים של חמאס, תחקירים של צה"ל וראיונות עם בכירים במודיעין הישראלי, מפרט את המנגנון המתוחכם ששימש להטעיית ישראל.

ב-8 בינואר 2023 התכנס "הפורום הצבאי הצר" של חמאס, גוף חשאי שהקים יחיא סינוואר, לדון ב"פרויקט הגדול", שם הקוד למתקפה המתוכננת. בפרוטוקול הפגישה, שניהל ככל הנראה מרואן עיסא, סגנו של מוחמד דף, נרשם כי "יש לדחות התנגשויות קטנות עד לעניין הגדול", כלומר, להפסיק ירי רקטות ופעולות אחרות שעלולות לעורר תגובה ישראלית, על מנת "להרדים" את ישראל. הפורום אף קבע כי יש "לבלוע" אירועים מסוימים כדי למנוע הסלמה, וכי הממשלה הישראלית החדשה, בראשות בנימין נתניהו, תסייע בקידום הפרויקט, בין היתר באמצעות חיזוק "ציר ההתנגדות" (איראן, חיזבאללה ופרוקסי נוספים) ואיחוד הכוחות סביב הר הבית.

האסטרטגיה של חמאס כללה שני ערוצי הטעיה עיקריים: הסתרה והטעיה. מכיוון שהארגון הבין שאי אפשר להסתיר לחלוטין את ההכנות, הוא בחר להתמקד בהטעיה, לגרום לישראל לראות את ההכנות אך להאמין שהן למטרה אחרת. שיטה זו כללה "יצירת הרגל ובלבול", כפי שתיאר זאת גורם ביטחוני. לדוגמה, חמאס ערך תרגילים צבאיים חוזרים ונשנים, כולל תרגילי גיוס חירום, עד שישראל תפסיק לראות בהם איום אמיתי. במקביל, נערכו תרגילים "רועשים" וגלויים, שנועדו ליצור תמונה הפוכה, כאילו מדובר בהפגנת כוח בלבד. התרגילים הללו, שנערכו במאי ויוני 2023, כללו תרגול ירי רקטות, פריצת גדרות, כיבוש קיבוץ, חטיפת חיילים ואזרחים, והפיכת שטח כבוש לבסיס התקדמות. למרות התרגילים, חמאס קבע כי "לא נצפתה כל תנועת כוחות של האויב המעידה על עירנותה של ישראל".

התחקיר מפרט שלושה "הונאות" עיקריות: "פיקציית ההסדרה", חמאס יצר מצג שווא של ארגון שמעוניין ברווחת האוכלוסייה ובהסדרה, תוך ניצול העברת כספים קטריים והתכתבויות אישיות כמו זו של יחיא סינוואר לראש הממשלה נתניהו ("סיכון מחושב"). במקביל, הארגון המשיך לפתח את תוכניותיו ההתקפיות. "המנהרות שחמאס המשיך לחפור", למרות הקמת המכשול התת-קרקעי, חמאס המשיך בבניית מנהרות גישה, תוך שהוא גורם לישראל להמשיך ולהתמקד באיום התת-קרקעי, במקום לחזק את ההגנה הקרקעית. "תרגילים? זו ראווה", התרגילים הפומביים נועדו ליצור אצל ישראל את התחושה שמדובר בהפגנת כוח בלבד, בעוד שבפועל הם תרגלו תרחישי תקיפה מורכבים. גורם מודיעיני אחד, קצינת מודיעין בשם "ו.", זיהתה את הדמיון בין התרגילים לבין תוכנית התקיפה "חומת יריחו", אך קריאותיה להגביר את העירנות נתקלו בהתעלמות, והתרגילים נתפסו כ"הצגה".

בשבועות האחרונים לפני המתקפה, חמאס ביצע פעולות נוספות ליצירת "בלבול", כמו התרת יציאתם של בכירים מהרצועה, מה שנתפס כסימן מרגיע, וחידוש מהומות בגבול, שפורשו כדרישה להקלות כלכליות. ההסכמות שהושגו בנושא העברת עובדים ומתן הקלות, חיזקו את התפיסה בישראל כי חמאס איבד את המוטיבציה להסלמה. ראש השב"כ רונן בר וראש המטה הרצי הלוי הביעו דאגה, אך ראש הממשלה נתניהו המשיך להתמקד בהסכם עם סעודיה ובהסדרת עזה. ב-6 באוקטובר, כ-13 שעות לפני המתקפה, דיווח ערוץ טלגרם המקורב לנתניהו כי "כוחות ההרגעה של חמאס מנעו פעילות ליד הגבול", והוסיף: "יש דולר קטרי... יש שקט". ההפתעה של נתניהו בבוקר ה-7 באוקטובר, כששאל "למה הם יורים?", משקפת את הצלחת ההטעיה המקיפה של חמאס, שגרמה לישראל להאמין שההסדרה אמיתית, התרגילים הם הצגה, והמכשול על הגבול חוסם את האיום.

בתוך קהילת המודיעין הישראלית קיים ויכוח בין שתי גישות עיקריות: האחת גורסת כי סינוואר נע כל העת לקראת המתקפה, וה"הסדרה" הייתה חלק מההונאה. השנייה טוענת כי סינוואר ניהל שני מהלכים מקבילים, הכנת המתקפה ובחינת אפשרות להפסקת אש, ובסופו של דבר בחר במלחמה. התחקיר נוטה לתמוך בגישה הראשונה, לפיה סינוואר תכנן את המתקפה מראש ורוב פעולותיו נועדו להטעות את ישראל.