זיני התריע, נתניהו הודה ב"פרצה": מי היה אמור לפקח על פליי דובאי?

ניסיון הפיגוע בטיסת פליי דובאי מעלה שאלות קשות בנוגע לאבטחת הטיסות לישראל, ובפרט לגבי חלוקת האחריות בין הגופים השונים. ראש השב"כ, דוד זיני, התריע במשך חודשים על כך שמעטפת האבטחה בטיסות מהאמירויות אינה מספקת, ואף התנהל ויכוח בין השב"כ לחברות התעופה הישראליות בנושא. עם זאת, התרעותיו של זיני התייחסו בעיקר לטיסות הישראליות, שכן השב"כ אינו אחראי ישירות על פיקוח על חברות תעופה זרות.

על פי גורמים המעורים בנושא, החשש שהעלה השב"כ נגע לרמת האבטחה בטיסות היוצאות מהאמירויות לישראל, כאשר בטיסות זרות מעטפת האבטחה עשויה להיות מצומצמת אף יותר. ההערכה היא כי אבטחה מחמירה יותר הייתה עשויה למנוע את האירוע.

הגעת טיסה מסחרית זרה לישראל עוברת דרך מספר שכבות פיקוח. רשות התעופה האזרחית (רת"א) מעניקה היתרי הפעלה למובילים אוויריים זרים ומבצעת ביקורות, ובמקביל פועל במשרד התחבורה מרכז תפעול ביטחון התעופה (ASOC) האחראי על בקרת נהלי הביטחון. גם אנשי צוות אינם "שקופים", וקיימים מנגנוני רישוי ופיקוח על מפעילים ועובדי טיס, אך לא בהכרח מתבצעת בדיקת רקע ביטחונית פרטנית לכל טייס זר לפני כל טיסה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודה בראיון ל"פוקס ניוז" כי הייתה "פרצה" שאפשרה לטייס המשנה העומאני לעקוף כללים שאמורים למנוע העסקת טייסים ממדינות ללא יחסים דיפלומטיים עם ישראל. נתניהו הוסיף כי מטפלים בכך ומוודאים ביצוע בדיקות מקדימות לטייסים. השאלה המרכזית כעת היא לא מדוע לא היה מנגנון למנוע את שיבוצו, אלא כיצד מנגנון קיים לא מנע זאת בפועל.

שאלות בנוגע לחלוקת האחריות בין הגופים אינן חדשות. במאי 2024 פרסם מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, דוח על אבטחת התעופה הבינלאומית, והמליץ להסדיר מחדש את האחריות והקצאת המשאבים בתחום, תוך בחינת התעופה הזרה הנכנסת למדינה. הדוח לא התייחס ספציפית לטיסות מהאמירויות, אך המלצתו להסדרת חלוקת האחריות מקבלת משמעות מחודשת לאור האירוע.