פסיקה בררנית: כשזה אבו שחאדה, פתאום בג"ץ מציע דרך מילוט

בית המשפט העליון דן היום (חמישי) בעניינו של סמי אבו שחאדה, מועמד לכנסת, והציע לו למשוך את מועמדותו. לפי פרסומים, השופטים, ובראשם השופט יצחק עמית, הציעו לאבו שחאדה לפרוש מהמירוץ בשל רוב קיים בקרב השופטים לפסילתו. הצעה זו עוררה ביקורת על יחס שונה למועמדים ערבים לעומת מועמדים יהודים שנפסלו בעבר.

בעוד שמועמדים יהודים כגון ברוך מרזל ומיכאל בן ארי, שנפסלו בעבר, קיבלו פסק דין חלוט, נטען כי במקרה של אבו שחאדה, בית המשפט מציע "דיל" ודרך מילוט, במקום להכריע באופן חד משמעי. הביקורת גורסת כי אם קיימת עילה לפסילה, על בית המשפט לפסול ללא היסוס, ואם לאו, להכשיר את המועמד. הניסיון להימנע מהכרעה תקדימית, במיוחד על רקע החשש מפתיחת שער לפסילות נוספות של מועמדים ורשימות ערביות, מעורר שאלות לגבי אכיפת החוק באופן שוויוני.

הפרשנות הרווחת היא שהשופטים חוששים ליצור תקדים של פסילת מועמד ערבי ראשון לכנסת, דבר שעלול להוביל לדרישות פסילה נוספות בעתיד. הדבר מעורר טענות על כך שבית המשפט פועל לפי שיקולים פוליטיים ולא משפטיים בלבד, וכי הוא איבד את עקביותו בקבלת החלטותיו.