מחלוקת בחברה הערבית האם לסמוך על העליון

בית המשפט העליון ידון ביום חמישי, בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בפסילת מועמדותו של חבר הכנסת סמי אבו שחאדה (בל"ד) וחבר הכנסת עופר כסיף (הרשימה המשותפת) מהתמודדות בבחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית פסלה גם את הרשימה המשותפת ואת רע"מ. בעקבות הפסילה, התפתח דיון ער בחברה הערבית בישראל לגבי הדרך הראויה לפעול. ישנם גורמים החוששים שבית המשפט יאשר את הפסילה ומציעים שאבו שחאדה יסיר את מועמדותו כדי להימנע מהליך משפטי. לעומתם, אחרים סבורים שיש להתייצב בפני בית המשפט ולחייב את השופטים לנמק את החלטתם, גם אם התוצאה צפויה להיות זהה.

הדיון הנוכחי שונה מדיונים קודמים, שכן בעבר נשענה הציפייה לבלום את ועדת הבחירות על ניסיון, גם ללא אמון מלא במערכת. כעת, נשאלת השאלה האם עצם הפנייה לבית המשפט לא תאפשר לו לקבוע מגבלות חדשות על הפעילות הפוליטית הפלסטינית בישראל. המחלוקת חושפת פער בין אמון בבית המשפט לבין הסתמכות עליו, פער המוכר למאבקים על זכויות במסגרת מערכת שאינה מעניקה שוויון.

מומחים ומשפטנים חלוקים בדעותיהם. ד"ר ראיף זריק הציע שאבו שחאדה יפרוש מההתמודדות, אך הזהיר שפסילה מאושרת תקבע גבולות חדשים לפוליטיקה הפלסטינית. עו"ד ג'ואד בולוס, לעומתו, ממליץ להגיש את כל העתירות, כולל זו של אבו שחאדה, ולא לפטור את השופטים מהתמודדות עם הדילמה. עו"ד עביר בכר מעלה שאלה לגבי ההסתמכות על תחזיות פוליטיות מראש, ומדגישה שיש להעמיד את בית המשפט מול אמות המידה שקבע בעצמו.

בל"ד הודיעה שתמשיך במאבק, אך הדיון הציבורי נמשך. היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה תומכים באישור פסילת אבו שחאדה, בטענה שמאמרו מבטא תמיכה במאבק המזוין של חמאס. בל"ד הדגישה שאבו שחאדה הבהיר התנגדותו לאלימות. הביקורת על תמיכת היועמ"שית מתחדדת לנוכח פער היחס להתבטאויות של פוליטיקאים יהודים, כמו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ו השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר.

ההשפעות חורגות משאלת המועמדות לכנסת, ועלולות לפגוע בחופש הביטוי של עיתונאים ופרשנים. פעיל זכויות האדם מוחמד זידאן קורא להנהגה הערבית לחשוב על בניית כוח ציבורי שאינו תלוי בהחלטות בית המשפט. השאלה המרכזית שנותרת היא כיצד בונים כוח פוליטי שאינו תלוי בהחלטות בית המשפט, גם אם ההכרעה בתיק תהיה לטובת המועמדים שנפסלו.