הכרעת ביהמ"ש בפסילות תקבע אם שוויון פוליטי הוא זכות סלקטיבית

ועדת הבחירות המרכזית, בראשות השופט נעם סולברג, פסלה ב-23 בספטמבר 2026 את הרשימה המשותפת, את רע"מ, את יו"ר בל"ד סמי אבו שחאדה ואת ח"כ עופר כסיף מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-26. בקשה נוספת לפסילת בל"ד נדחתה מטעמים פרוצדורליים. למחרת, נדחו בקשות לפסילת עוצמה יהודית והציונות הדתית-זהות. כל הפסילות הופנו נגד רשימות ערביות או מועמדים מטעמן.

השאלה המרכזית העומדת בפני בית המשפט העליון נוגעת לאופן יישום סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, המונה שלוש עילות פסילה: שלילת קיום ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות ותמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. הפסיקה מחייבת תשתית ראייתית ברורה וחד-משמעית לפסילה, בשל הפגיעה בזכות להיבחר.

במקרה של סמי אבו שחאדה, הראיה המרכזית שהוצגה היא מאמר אחד מ-8 באוקטובר 2023, שפרשנותו שנויה במחלוקת ואינו כולל קריאה מפורשת לתמיכה במאבק מזוין. אבו שחאדה עצמו גינה פומבית את מעשי חמאס. היועצת המשפטית לממשלה, שבתחילה קראה לשקול את הבקשה בכובד ראש, החמירה את עמדתה במהלך הדיון וקבעה כי יש בסיס לפסילה.

לעומת זאת, בבקשות לפסילת עוצמה יהודית והציונות הדתית-זהות, שכללו לכאורה ראיות רבות להסתה לגזענות ועידוד אלימות, קבעה היועמ"שית כי הבקשות אינן עומדות ברף המשפטי. טענת ההפליה נובעת מהפער הנטען בין טיב הראיות והמסקנות שהוסקו מהן במקרים השונים.

בית המשפט העליון יצטרך להכריע האם ניתן לאשר את פסילתו של אבו שחאדה על יסוד מאמר יחיד ופרשנות שנויה במחלוקת, ובמקביל לבחון את הפסילה בהקשר ליישום עקרונות דומים בהליכים האחרים. אם יתברר כי ספקות פרשניים מספיקים לפסילת מועמד ערבי, בעוד ראיות נרחבות נגד מועמדים אחרים אינן עומדות ברף, עלול להתעורר חשש להיווצרות מנגנון של הפרדה ואפרטהייד פוליטי, שבו הזכות להיבחר ניתנת באופן סלקטיבי, והשוויון הפוליטי חדל להיות זכות יסוד.