4,000 מטר ב-40 שניות: מה גרם למטוס לצלול, ואיך הצליחו להציל אותו?

גורמי ביטחון ממשיכים לתחקר את האירוע הדרמטי בטיסת פליי-דובאי לתל אביב, במהלכו על פי החשד ניסה טייס המשנה לרסק את המטוס והקברניט נאבק בו. ההערכה הגוברת היא כי מדובר באירוע טרור, כאשר חלק מהנוסעים הישראלים סייעו בהשתלטות. במטוס היו 174 נוסעים, ביניהם 27 ילדים.

סא"ל (במיל') אלון פרג, טייס קרב לשעבר וקברניט אל על, מסביר כי מאבק בין הטייסים עשוי היה לגרום להתנתקות הטייס האוטומטי, מה שהוביל לצלילה של כ-4,000 מטרים ב-40 שניות. לדבריו, תזוזה משמעותית של הגה הכיוון במטוס כזה יכולה לנתק את הטייס האוטומטי. הוא מעריך כי הצלילה החדה, שגרמה לנוסעים לחוות G שלילי, דווקא סייעה בכך שהטייס התוקף איבד את יתרונו, מה שאפשר לקברניט לפעול. פרג מדגיש כי עוד 40 שניות של צלילה היו מובילים להתרסקות.

פרג מסביר כי גם הצלילה וגם הניסיון להיחלץ ממנה מסוכנים. הצלילה עלולה לגרום למטוס לחרוג ממגבלות המהירות שלו, בעוד שהמשיכה כלפי מעלה עלולה ליצור G חיובי משמעותי ולשבור את מבנה המטוס אם היא אגרסיבית מדי. הנזק שנראה בזנב המטוס יכול לנבוע מהמהירות הגבוהה בצלילה או מתמרון ההיחלצות.

לגבי כניסת הנוסעים לקוקפיט, ההערכה היא שהקברניט הצליח בכוחותיו האחרונים לפתוח את הדלת, למרות שהיא משוריינת ונעולה היטב. בניגוד לבדיקות המחמירות שעוברים נוסעים, בדיקות צוותי אוויר משתנות בין מדינות, אך בישראל זרים עוברים את אותן בדיקות כמו נוסעים רגילים. כשירות טייסים נבדקת באופן שוטף, אך אין בדיקות פסיכולוגיות תקופתיות לכלל הטייסים.

פרג מסכם כי הצלת המטוס נבעה מצירוף של מזל והרבה גורמים שהסתדרו יחד, כולל יכולת ההתגברות של הקברניט, פתיחת הדלת והסיוע של טייסים נוספים. הוא מדגיש את הצורך בייצוב זהיר של המטוס לאחר צלילה כזו כדי למנוע שבירה.