מומחה משפט ישראלי: חוק פסילת מועמדים פוגע בייצוג הערבי

המשפטן הישראלי, מרדכי קרמניצר, מזהיר כי מנגנון פסילת רשימות ומועמדים לכנסת, שהוגדר במקור ככלי למאבק בכפירה וגזענות, הפך כיום לכלי המשמש נגד הייצוג הפוליטי הערבי. לטענתו, פרשת פסילתו של יו"ר חד"ש, סמי אבו שחאדה, מדגימה זאת באופן מובהק.

קרמניצר מסביר כי סעיף 7א לחוק יסוד הכנסת, המאפשר פסילה, נועד במקור למנוע עליית כהנא והגזענות, אך כיום הוא משרת את מתנגדי הדמוקרטיה, ודווקא יורשיו של כהנא הם המשתמשים בו נגד רשימות ערביות. הוא תוהה על משמעות הדמוקרטיה אם נמנעים ממועמדים ערבים ובוחרים מהתמודדות ובחירה, ומצביע על כך שהבעיה נעוצה כבר בניסוח החוק, שכלל לא רק הגנה על הדמוקרטיה אלא גם על הגדרת המדינה כיהודית.

לגבי פרשת אבו שחאדה, קרמניצר מדגיש כי גינוי אמירותיו אינו מצדיק פסילה אוטומטית. לטענתו, השאלה המשפטית שעל היועצת המשפטית לממשלה והשופטים לבחון היא האם אמירותיו פגעו בביטחון המדינה או שסייע באופן שיטתי למאבק מזוין נגד ישראל, והוא סבור שהתשובה שלילית. הוא מוסיף כי עמדותיו של אבו שחאדה מתנגדות לאלימות וטרור, וכי הוקעתו את הטבח ואישורו שטעה בפרסום המאמר מחזקים מסקנה זו.

קרמניצר מבקר בחריפות את היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ואת שופט בית המשפט העליון, נועם סולברג, על תמיכתם בפסילת אבו שחאדה, וטוען כי הם חרגו מדרכם של קודמיהם. הוא מסביר כי התייחסות לאמירות אבו שחאדה מתעלמת מהמצב המיוחד של האזרחים הערבים בישראל, הנמצאים בסכסוך עם בני עמם הפלסטיני.

הוא מזהיר מפני הרחבת קריטריוני הפסילה, שעלולים להוביל לאפליה אסורה על רקע מוצא לאומי, ולהפוך את המנגנון לכלי למניעת ייצוג המיעוט הערבי. קרמניצר אף טוען כי החוק עצמו מפלה, שכן הוא אינו חל באופן מקביל על תמיכה ב'טרור יהודי מזוין'. הוא מצביע על כך שממשלות ישראל עצמן תמכו באופן שיטתי בארגונים הנלחמים נגד ישראל, כמו העברת כספים קטארים לחמאס, ועל היעדר חקירה בנוגע לכשלים שקדמו ל-7 באוקטובר.

קרמניצר רואה בפסילת 'עוצמה יהודית' כדוגמה לחוסר איזון, וטוען כי השארתם בזירה הפוליטית מהווה סכנה לדמוקרטיה הישראלית. הוא קורא לבחינה מחדש של מנגנון הפסילה, שהפך מ'מגן הדמוקרטיה' ל'סכין על צווארה'.