הבחירות בישראל: חודש אחרון לספירה - מה מציעות המפלגות?

הבחירות לכנסת נכנסו לחודש האחרון שלהן, כאשר המפלגות מגבירות את מאמציהן לגייס תומכים ולמשוך מצביעים מתלבטים. המאבק המרכזי מתמקד בתחרות על דמות המנהיגות בין בנימין נתניהו לגדי איזנקוט. חודש זה מתאפיין גם במאבקים פנימיים בימין, כאשר סוגיות כמו ההתנחלויות, פינוי אוכלוסייה והמצב ביהודה ושומרון תופסות מקום מרכזי בשיח. מפלגות שונות שואפות להרחיב את כוחן, בעוד אחרות נאבקות לעבור את אחוז החסימה.

בליכוד, הקמפיין מתמקד בנתניהו עצמו, תחת הסיסמה "לא ניכנע", תוך הדגשת "הישגים" צבאיים לכאורה לאחר אירועי 7 באוקטובר ויכולתו לעמוד בלחצים בינלאומיים. הליכוד מנהל קמפיין תעמולה נגד איזנקוט, בטענה שהוא יזדקק לתמיכת מפלגות ערביות להרכבת ממשלה. קמפיין איזנקוט, לעומת זאת, מציג אותו כמנהיג חלופי לנתניהו, המסוגל "לבנות מחדש את ישראל" לאחר המלחמה. הקמפיין גם מתייחס לסוגיית הפטור מגיוס לחרדים ומנסה למצב את המפלגה כמפלגה שלטונית.

נפתלי בנט, במסגרת רשימתו "ביחד" הכוללת את "יש עתיד", מתמקד בנושאי ביטחון, יוקר המחיה והחינוך, ומנסה למשוך מצביעים מתלבטים. אביגדור ליברמן מציג את "ישראל ביתנו" כאלטרנטיבה ימנית ליברלית, המייצגת את "הליכוד של פעם". בקצה הימני הקיצוני, איתמר בן גביר מקדם מדיניות של חיזוק המשטרה, הרחבת חלוקת נשק לאזרחים, ופונה לקהלים מהליכוד וש"ס. בצלאל סמוטריץ', בברית טכנית עם משה פייגלין, שם דגש על "מהפכה ביהודה ושומרון" ופונה לבסיס האידיאולוגי של הימין.

הקמפיינים הנוכחיים מציגים פרדוקסים היסטוריים, כאשר בן גביר משתמש באות "בית" (המזוהה עם המפד"ל) וסמוטריץ'-פייגלין באות "ט" (המזוהה עם "מולדת" וקריאות לטרנספר). סמוטריץ' מקדם פינוי פלסטינים מעזה ויהודה ושומרון, ועופר וינטר, המתמודד עצמאית, רואה בפינוי פתרון לכשל הממשלה. וינטר, למרות תמיכתו בנתניהו, סופג ביקורת על פיצול קולות הימין. יועז הנדל וזאב זליכה מתמקדים בגיוס חרדים, רפורמות כלכליות והורדת יוקר המחיה.

בצד השמאל, "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן מצהירים שלא יצטרפו לממשלה בראשות נתניהו או שתכלול חרדים וכהניסטים. בני גנץ מוביל את "כחול לבן" להקמת ממשלת אחדות רחבה. המפלגות החרדיות, ש"ס ו"יהדות התורה", מתמודדות לאחר שלא הצליחו להעביר חוק גיוס. ש"ס מתמקדת בקהל המסורתי, ו"יהדות התורה" ממתינה להוראות הרבנים. ועדת הבחירות פסלה מפלגות ומועמדים, אך ההחלטות תלויות בהחלטת בג"ץ. הקמפיין מתנהל בשני מישורים: מאבק על ראשות הממשלה ומאבק פנימי בתוך כל גוש. הסוגיה הפלסטינית, כולל המלחמה בעזה, ההתנחלויות וקריאות לגירוש, נותרת מרכזית. הקול הערבי משמש ככלי בחירות בשני הכיוונים: הליכוד משתמש בו להפחדת מצביעי הימין, בעוד המחנה הנגדי מנסה להגדיר "שותפות" לגיטימית.