חודש בדיוק לבחירות: הקמפיינים של כל המפלגות - שנועדו לשכנע אתכם

חודש בלבד נותר לבחירות, הנחשבות לגורליות במיוחד, כאשר המפלגות השונות משיקות את מסרי הקמפיין המרכזיים שלהן. הליכוד, בראשות בנימין נתניהו, מתמקד בזירה המדינית-ביטחונית ובהישגי ראש הממשלה במלחמה, לצד קמפיין נגטיב נגד גדי איזנקוט, מנהיג מפלגת "ישר!". נתניהו מנסה להדגיש את יכולתו להתמודד עם לחצים בינלאומיים ומקומיים, וכן את חוסר יכולתו של איזנקוט להרכיב ממשלה ללא תמיכת המפלגות הערביות.

מפלגת "ישר!" של גדי איזנקוט שמה דגש על דמותו כמנהיג חדש ואותנטי, המסוגל לשקם את ישראל לאחר המלחמה, ומבקרת את חוקי ההשתמטות שניסתה לקדם ממשלת נתניהו. המפלגה שואפת להתבסס כמפלגת שלטון, תוך ניסיון לשבור דפוסי הצבעה מסורתיים בערים המזוהות עם הליכוד.

עוצמה יהודית, בראשות איתמר בן גביר, מתמקדת בשינויים שביצע במשטרה ובשב"ס, בהחמרת תנאי הכליאה לאסירים ביטחוניים ובקידום חוק עונש מוות למחבלים. בן גביר מנסה למזער את נתוני הפשיעה באמצעות פרויקט חלוקת הנשקים, ופונה לצעירים ברשתות החברתיות, תוך שהוא מציג עצמו כחלופה לליכוד.

מפלגת "ביחד" של נפתלי בנט, שאיחד כוחות עם "יש עתיד" של יאיר לפיד, מובילה קמפיין חיובי המתמקד בתוכניות עבודה ושיקום בתחומי הביטחון, יוקר המחיה והחינוך. בנט מכוון לקולות המתלבטים בין הגושים, ומקיים מפגשים עם מצביעי ליכוד וחרדים, תוך ניסיון לבלום את התחזקות איזנקוט.

הציונות הדתית, בראשות בצלאל סמוטריץ', מתמקדת בפעילות ביהודה ושומרון וקוראת "כן, סמוטריץ'" כדי לעורר גאווה בקרב בסיס תומכיה האידיאולוגי. נקודת התורפה של המפלגה היא סוגיית גיוס החרדים, והקמפיין כולל מסע הפחדה מפני הקמת מדינה פלסטינית על ידי ממשלת איזנקוט.

ישראל ביתנו, בראשות אביגדור ליברמן, מציגה עצמה כאלטרנטיבה ציונית וליברלית לממשלה הנוכחית, ופונה לתומכי ליכוד המתלבטים. המסר המרכזי הוא "אנחנו הליכוד של פעם", והקמפיין פונה לציבור העובד והמשרת.

מפלגת "הדמוקרטים", בראשות יאיר גולן, מציגה עצמה כאלטרנטיבה היחידה לממשלה בראשות נתניהו, ומתחייבת שלא לשבת עמו בממשלה. המפלגה מתמקדת בשטח ובדיגיטל, ומנסה לשכנע מתלבטים בגוש.

ש"ס ויהדות התורה פונות לקהל הבוחרים המסורתי שלהן, תוך שימת דגש על אחדות ופיוס, והוראות הרבנים. ש"ס תוקפת את בן גביר, ויהדות התורה מתמקדת במסר "הזכות להיות חרדי" ובהוראות הרבנים.

עמך ישראל, בראשות עופר וינטר, מציגה סתירות פנימיות בין התחייבות לנתניהו להצגת פנים חדשות, ומתמקדת במסר "הכרעה" ותפקיד שר הביטחון. המפלגה סופגת מתקפות מהליכוד.

המילואימניקים והכלכלית, חיבור של יועז הנדל וירון זליכה, מתמקד בגיוס החרדים וברפורמות כלכליות, ואינו מתחייב לאף גוש.

רע"מ, בראשות מנסור עבאס, שמה דגש על "השפעה" והשגת תקציבים לציבור הערבי, תוך שהיא אינה מוותרת על הנושא המדיני. צירופו של יואב סגלוביץ' לרשימה נחשב למהלך בולט.

הרשימה המשותפת מתמקדת באיחוד הכוחות, בהעלאת שיעור ההצבעה במגזר הערבי, ובהתנגדות לממשלה הנוכחית ולמדיניותה, לצד דגש על סוגיות אזרחיות ונושאים פלסטיניים.

כחול לבן, בראשות בני גנץ, נאבקת לעבור את אחוז החסימה, ומתמקדת בצורך להקים ממשלה ציונית חוצת גושים, תוך הדגשת התייצבותו של גנץ ברגעי משבר.