חודש לבחירות: המצעים והמסרים של המפלגות בישראל

חודש בלבד מפריד בין ישראל לבחירות, אשר מוצגות על ידי רבים כגורליות ביותר בתולדותיה. כל מפלגה מנסה להעביר לבוחרים את המסרים המרכזיים שלה, תוך התמקדות בנושאים שונים.

הליכוד, בראשות בנימין נתניהו, ממקד את קמפיין הבחירות בזירה הצבאית-פוליטית והפוליטית. המסר המרכזי הוא "לא ניכנע", המדגיש את עמידותו של נתניהו מול לחצים, תוך שמירה על האינטרסים של ישראל. הקמפיין מופץ בעיקר ברשתות החברתיות ובערוץ 14, ונתניהו החל לפקוד ערים שעשויות להכריע את תוצאות הבחירות.

מפלגת "ישראל", בהובלת גדי איזנקוט, מתמקדת בשיקום ישראל לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. המסרים כוללים התנגדות להשתמטות מגיוס, אחדות לאומית והחזרת אמון בזירה הבינלאומית. המפלגה מציגה את איזנקוט כמנהיג חלופי לנתניהו, ופועלת לפרוץ את דפוסי ההצבעה המסורתיים בערים המזוהות עם הליכוד.

"עוצמה יהודית", בראשות איתמר בן גביר, מדגישה את הישגיו בתחום הביטחון, כגון החמרת תנאי האסירים הביטחוניים, חוק עונש מוות למחבלים וחלוקת נשק. הקמפיין מכוון בעיקר לצעירים ומתבצע ברשתות החברתיות. טלי גוטליב מוצגת כאלטרנטיבה לליכוד.

מפלגת "אחדות" של נפתלי בנט, שחבר ליאיר לפיד, מנהלת קמפיין חיובי המתמקד בשיפור חיי האזרחים בכל התחומים. למפלגה מבנה שטח גדול והיא פועלת רבות ברשתות החברתיות, תוך התמקדות בקהל הבוחרים המתלבט.

הציונות הדתית, בראשות בצלאל סמוטריץ', מתמקדת ב"מהפכה" ביהודה ושומרון. המסר "כן, סמוטריץ'!" נועד לעורר גאווה בקרב הבוחרים. המפלגה תוקפת את איזנקוט ורואה ביאיר גולן "שד" עבור הציבור הדתי. סמוטריץ' גם תוקף את עופר וינטר, שחלק מקהל בוחריו נוטה אליו.

"ישראל ביתנו", בראשות אביגדור ליברמן, מציגה חלופה ציונית וליברלית לממשלה הנוכחית, אותה הוא מכנה "ממשלת ה-7 באוקטובר" או "ממשלת המשתמטים". הקמפיין פונה גם לתומכי נתניהו ששוקלים אלטרנטיבה, ומדגיש את אירועי ה-7 באוקטובר.

"הדמוקרטים", בהובלת יאיר גולן, מתבססים על המסר "אפשר לסמוך על הדמוקרטים", ומדגישים כי אינם נכנסים לממשלה עם נתניהו, החרדים או כהניסטים. המפלגה, הגדולה בישראל לאחר הליכוד, מפעילה קמפיין תקשורתי ושדה נרחב.

ש"ס מתמקדת בקהל הבוחרים המסורתי שלה, תוך הדגשת נושאי דת, אחדות ופיוס. הרב יצחק יוסף תקף בחריפות את איתמר בן גביר, וקרא להצביע רק ליראי שמיים.

"יהדות התורה" צפויה להשיק קמפיין מלא לאחר החגים, המתבסס על קריאות רבנים ופנייה אישית לבוחרים.

מפלגת "עם עוצמה לישראל", בראשות עופר וינטר, מתמקדת במסר "הכרעה" וביקורת על חוסר ההכרעה במלחמה בעזה. המפלגה מציגה את עצמה כצוות חדש שאינו קשור לכשל ה-7 באוקטובר.

"רשימת המילואימניקים - מפלגת הכלכלה", איחוד בין יואז הנדל וירון זליכה, מתמקדת בשירות צבאי ובמאבק ביוקר המחיה. המפלגה שואפת להיות "הגוש השלישי" ולא מתחייבת לאף מנהיג.

רע"מ, בראשות מנסור עבאס, מתמקדת במסר "השפעה" ופועלת לשילוב המגזר הערבי בממשלה ולהשגת תקציבים. הקמפיין מדגיש גם ביטחון אישי ומאבק בפשיעה, לצד נושאים פוליטיים כמו סיום הכיבוש.

הרשימה המשותפת (חד"ש, תע"ל, בל"ד) מתבססת על איחוד המפלגות וקוראת לשינוי. הקמפיין מתנגד לממשלה הנוכחית, עוסק בסוגיות אזרחיות במגזר הערבי ומדגיש את הנושא הפלסטיני.

"כחול לבן", בראשות בני גנץ, מתקשה להתקרב לאחוז החסימה. הקמפיין מתמקד בצורך בהקמת ממשלה ציונית חוץ-מפלגתית, ומדגיש את תרומתו של גנץ למדינה ברגעי משבר.